[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יותם הראל
/
לרוץ בין הממטרות

"הגזמה פראית", אני אומר לבחור שמצידו השני של הקו "זה שלא
קיבלת את הזימונים שרצית, זו לא סיבה להשתמט".
הבחור מצידו השני של הקו, שהוא, אגב, בכלל לא רלוונטי לסיפור,
ממשיך להתאונן. בין המלמולים אני קולט גם משהו על זה שהצבא
רוצה שהוא יהיה מש"ק ממטרות. את השיחה סיכמתי בזה שאחותי הייתה
מש"קית אספרסו, ככה שמצבו יחסית בסדר, ובכלל - מה רע בממטרות?

אם כבר במש"קים עסקינן, שמא יורשה לי לעבור דווקא הלאה. הבחור
שכן רלוונטי לסיפור, הוא בכלל לא מש"ק ממטרות, אלא דווקא חובש,
והוא משרת דווקא במקום דיי יבש - בנגב. ממטרות הן בטח מצרך
מאוד חשוב שם. אבל נעזוב את זה לרגע.
אותו חובש, אפשר להגיד עליו שהוא בחור לא רע בכלל. מה זה לא
רע? אפילו מצויין. כמעט כמו להשוות בין מי עדן לסאן בנדטו.

כמו מין גל ששוטף אותך, נקטעת אותה תקופה דיי יבשה בחיים.
ת'אמת? לא הייתי מאמין על עצמי. נו, שוין. ההרגשה משונה. לא
משונה במובן הרע, חלילה. אבל משהו לא מוגדר עומד באוויר.
אלוהים, כמה חם פה. אני ניגש למקרר, מוציא בקבוק מים מינרלים,
ושותה.

בדרך לבית הספר, חזרות למסיבת סוף שנה, הרגשה של סיום תקופה
באוויר, מלווה באוויר יבש במיוחד, וחם. דווקא אני בתחושה של
התחלה.
הממטרות עובדות. מי לעזאזל מפעיל ממטרות בשעה כזו? חבל על כל
טיפה. ביציאה מהבניין, נוחתת עליי טיפה אחת, על הלחי הימנית.
לא להאמין שטיפה קטנה כזו יכולה לעורר כל כך הרבה.

בערבו של היום, אני וסאן בנדטו, החובש מהנגב, נפגשים בשנית.
סרט, פופקורן והספק-גיפופים בין הידיים שמתלווים אליו. בקולנוע
דווקא קריר. כמה שעות לאחר מכן, אנחנו מחובקים במיטה.
מדברים על נוזלי גוף. גם קצת רובצים בתוכם. הרגשה דביקה-נעימה
שכזו.

אחריי שהוא הולך, אני נזכר בטיפה שנחתה לי על הלחי בבוקר. נזכר
באותה תחושה שהיא גרמה, בחובש, ומרגיש שאני מוכן לקצת יותר
מטיפה. ממטרות מפעילים בלילה, לא?
האוויר מתחת לבניין, אפילו בשעה כזו, יבש וחמים. אני מוריד
חולצה, מפעיל את הממטרות. כמו ילד קטן, אי שם בגיל 6, אני
מתחיל לרוץ בין זרמי המים הדוקרים-נעימים, עד שאני נרטב כולי,
מכף רגל ועד ראש.
את זה בדיוק הייתי צריך.
לרוץ בין הממטרות, להרטב.
מים.

14.05.03







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
להכין ג'וינט זה
כמו להכין
סנדוויץ'.


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/7/03 2:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יותם הראל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה