צללית שקופה, מבעד לחלון פתוח
ישובה באצילות מעודנת על ספה אורכית וחשופה
רוח חרישית מלטפת שיער זהוב
פנים, ידיים ועניים אדומות.
אין לה צורך באף אחד ,
נטולת רצון ממשי להיות משהו,
מלבד עצמה.
ישובה על ספה אורכית וחשופה
מגלגלת את ארועי היום לסגרייה מקומטת.
עוטפת את עצמה במסך עשן סמיך ומעורפל
כזה שיגן עליה מפני הרחוב,
מפני המכאוב,
מפני האהבה....
צללית שקופה, מבעד לחלון פתוח
ורוח חרישית, מלטפת באפטיות,
ילדות אבודה.
(לדפנה באהבה) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.