רותלס.

מה יתחולל בך כשאפרוט עלייך?
האם את מיתר, פתיל דק נמתח.
רגישה לנגיעות רכות?
האם תיקרעי לי?  האם אקרע אותך?
האם תישרטי אותי דקות?

בןי משאבות הדלק המשחדות את הכריזמה שלי לשאת
אותי הכבד אל כל מקום שבו את נמצאת.
בשעה שהאיש בסרבל הצהוב מיאן לתת לי שירות
גיליתי זרי פרחים ממוצעים, סובלים מאדי הדלק,
וביניהם צץ צבעוני אחד ארוך גיבעול, מסוגר ועדין כמו רות
אולי זה לא חשוב כל הפירוט.

העניין הוא  שהשארתי אותו ממתין בתחנה
למרות שהוא רצה לבוא איתי אלייך.
פחדתי שאולי את רגישה מדי ועדינה.
וכדי שלא תימסי בין ידי,
אסור לי להיות חם מדי.

על מיטה וחצי
יש במקום בקושי
לי ולרות
אז שיהיה יותר מקום היא קילפה
חולצה ומכנסיים ונותרה יפה
מה יקרא אם אני אפרוט עליה הלילה?
האם תיקרע?

אז השארתי אותך, ממתינה, ישנה
את מורכבת נורא, כל נגיעה קלה יכולה למוטט את רות הקטנה.
גם אם היא תתפשט לגמרי מכל הבגדים
עדיין יהיו בה המון שכבות ורבדים.

כשהמציאו מיץ תפוזים סחוט
הם חשבו עלייך, רות
על מה שתרצי לשתות בבוקר כשתהייה צמאה.
ההולנדים חבצו לך חמאה
הרוסים אפו לחם שיפון
ואני בעצמי, יודע להכין חביתה

אבל מה יקרה לרות אם אגיש לה ארוחת בוקר מזינה?
אולי יהיה לה את הכח לקום וללכת
עד מודיעין לבד, או אולי עד קצה השכונה.
ואני אשאר במיטה שפתאום תהיה גדולה עד ביעות.
חסר ביטחון וחסר רות.