עייפתי,
תאטמנה אט עיניי.
אולי,
אך רגע,
אך דקה,
אנוח כאן, בצד הדרך-
הערפילית,
הלא ברורה.
פרקדן,
אנוס לי מן הדרך,
מעצמי,
מן העולם.
יערב לי רדת ירכתיו,
אנח ראשי ואאלם....
אשקע רכות,
אפקיר ליבי,
לאחיזת חבלי-תרדמת,
הם... הלוטפים...המנעימים...
עוטפים,
ומשכחים מררת.
אך לא! (מה כוחו של זה השיר),
לא אפן ראשי,
אביטה. בכל כוחי עוד אעמיק,
בשחלף, ובסוער,
בחרטה שבי שוסעת,
בתאוותי החוזרות-
חלילה!
בשאני, ובשאת,
בשיבוא,
בשאביא... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.