ועכשיו העולם כבר התערפל, השתנה לו בבדיון דברים על דבר זה או
אחר.
האם גם אתה שכחת את מי אתה? היכן נעלמת בזרמי החשיכה? מסיכה
זדונית שננעלה מול פנים,הפנים שלך.
ואני עוד זוכרת ימים טובים מלווים בקסם של רגע עם ערפולי מתק -
המליחות של החיים.
לעולם לא תהייה אותו האחד - לעולם, השקר נודף ואתה נעלם.
גם אני רוצה לצרוח ולבכות, להמחיש שיש עוד נפש חיה במקום שאי
אפשר לברוח.
החלום - גם הוא צועק תצא משם זה רק יותר כואב.
ועכשיו העולם כבר התערפל, השתנה לו בבדיון דברים על דבר זה או
אחר.
האם נזכרת בך? איפה היית בליל שבא? תחפושת של אחר מורעלת
בשקרים, מורעלת ברוע הצללים.
כן, אני זוכרת את אותם ימים גם הם נדמו כאילו טובים.
השתנית לנצח! לנצח לא יהיה עוד מלאך והיית הפוגע בעד.
ואני כבר הפסקתי לצרוח, לבכות, אחרי תגלית מרעישה נפשי חיה
והיא שלמה.
גם שאין לברוח אני בחלום כבר לא עצוב.
בדיון הדברים הוא פרח שאינו פורח, הוא מלמד עוד חטא של החיים. | 