[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







איריס ז'ורלט
/
שלוש בדירה אחת

השמש קפחה על ראשה. היא נגבה את הזיעה על מצחה עם השרוול כי
שתי ידיה היו עמוסות לעייפה בסלים שסחבה מהצרכנייה.
דניאלה חשבה על התפריט להיום בערב והתמלאה פתאום באנרגיה
מחודשת.
היום תבשל לשותפותיה צלי עוף, קישואים במיץ עגבניות ואורז עם
צימוקים.
הן כל-כך נהנו תמיד מתבשיליה, אמרו שזה מזכיר להן טעם וניחוח
של בית וזה נתן לה המון סיפוק.

היא מצידה שנאה תמיד לנקות. בניקיון היה תמיד משהו סיזיפי וחסר
יצירתיות.גם כשניסתה לנקות והתאמצה, זה תמיד איכשהו לא היה
יוצא כמו שצריך.מספר נסיונות הנפל שלה לממן את לימודיה בתור
עוזרת בית הבהירו לה שעדיף לה להתמקד בתחומים אחרים.

לעומת זאת בישול תמיד גרם לה לחדווה מיוחדת ולתחושה פנימית של
רוגע.
לכן כשנכנסו שלושתן לדירה ועלה הרעיון שהיא תבשל והן ינקו קפצה
מייד על המציאה.לא היה אכפת לה לעשות לבד את הקניות ולבשל כל
יום, לפעמים במשך שעות, כאשר הן מנקות רק פעם בשבוע.

היא השתדלה לגוון ולתמרן במסגרת התקציב המוגבל,
גניחות ההנאה שלהן כשאכלו את תבשיליה גרמו לה אושר ותחושה של
עשייה.
דניאלה קצצה את הבצל ומחתה את הדמעות הניגרות על פניה בעזרת
מגבת המטבח.
מוזר, חשבה, הבכי של הבצל לא משחרר כמו בכי רגיל-מענין למה,
צריך לשאול פעם איזה רופא או פסיכולוג.
היא לא היתה בוכה לעיתים קרובות-אפילו בלווית אביה היא לא
בכתה-כאילו הכל קפא מבפנים. לעומת זאת יכלה לבכות פתאום בכי
מפתיע בעוצמתו  בסרט מטופש או מצוייר-אף פעם לא הצליחה להבין
את המנגנון של הבכי.
הפסיכולוגית שלה קראה לזה אובר רגישות-והיא דווקא תמיד חשבה
שהיא לא רגישה כי היא לא בוכה כשכולם בוכים.

הדירה להטה מחום והיא גהרה על הסירים והריחה את התבשילים.
היא תמיד היתה מאויימת מפורום של שלוש נשים-אמה היתה
אומרת-'משולש זה לא טוב, תמיד בסופו של דבר יש שתיים נגד
אחת'.
דווקא הפעם הטריו נראה היה מחזיק מעמד כבר סמסטר שלם.
מיכל כמעט לא היתה בדירה-כל הזמן בספרייה.
רונית היתה בעיקר בבקרים ובערבים היתה יוצאת תמיד.
כך שבשעות אחר הצהריים היא יכלה להנות מדירה ריקה ולבשל בנחת.

הגיע הזמן לקצת מוסיקה-חשבה לעמה, ושמה תקליטור של טרייסי
צ'פמן, זמזמה בשקט את השירים תוך כדי שהיא מתבלת בנדיבות את
התבשילים.
האקט הזה תמיד הזכיר לה את אביה שהיה מבשל לתפארת והיה מסביר
לה בנחת כי התבלינים הם הנותנים לאוכל את השמחה שלו.

הוא לא איתה כבר מזה שנים רבות, אבל היא יכולה להריח את
התבשילים שלו מאז כאילו היו מונחים עכשיו על הכיריים. הוא תמיד
היה מספר לה שבילדותו מצא מפלט במטבח של סבתו הירושלמית, ממנה
למד לבשל. והיא, בדיוק כמוהו, כאילו קישר ביניהם גן משוכפל,
מצאה מפלט במטבח שלו.

אמה, לעומת זאת, היתה מבשלת אוכל בהיר ותפל משהו ותמיד היה
נדמה לה שהיא ממהרת מדי בהכנתו, זורקת פנימה את התבלינים,
בוחשת במהירות, ומכבה את האש בטרם עת. כאילו מישהוא רודף
אחריה.
אביה היה מסביר לה בשקט-אוכל צריך להתבשל לאט לאט. צריך לטעום,
להוסיף תבלינים אם חסר, להקטין את האש, ולחכות הרבה זמן עד
שהאוכל מוכן, ולא לעזוב את המטבח, כל הזמן להיות בסביבה ולשמור
על האוכל, שלא יתקלקל,

היא הסתכלה בשעון-עוד עשרים דקות התבשילים יהיו מוכנים. בדיוק
בזמן כשרונית ומיכל יחזרו מהאוניברסיטה.
תמיד אהבה לחשוב על עצמה כעל מין אמא שלהן שמחכה להן כשהן
חוזרות מביה'ס-זה נתן תחושת סיפוק ושייכות.
עכשיו במקלחת, זרם המים מצנן אותה מהחום של המטבח.
היא קרצפה את עצמה וחשבה על כל חברותיה שתמיד מתלוננות שריחות
הבישול דוחים אותן
וחודרים להן מתחת לעור.
גם רונית ומיכל אמרו שהן שונאות לבשל בגלל הריח ולכן הן כל-כך
שמחו כשהיא התנדבה לבשל
לה הריח אף פעם לא הפריע במיוחד. היא דווקא אהבה את הניחוחות
שתמיד הזכירו לה תקופות מאושרות בילדותה.

בזמן שהיא התנגבה במרץ היא שמעה אותן מכניסות מפתח בדלת
ומצחקקות. הן התיישבו בסלון בנחיתה כבדה על הכורסאות והמשיכו
לדבר.
לקח לה כמה שניות להבין שהן מדברות עליה.
מיכל אמרה 'ראית איך היא השאירה את המטבח אתמול? אמא שלי היתה
מקבלת התקף לב'.
רונית ענתה לה-'אני חושבת שאנחנו צריכות לקרוא אותה לסדר-לפחות
שתנקה את הגז כל ערב-זה ממש המינימום'.

'וחוץ מזה זה ממש לא מאוזן-היא מבשלת חמש דקות
ביום ונהנית מזה ואנחנו מנקות פה אחריה כל הזמן כמו חמורות'.
היא התגנבה למטבח דרך המרפסת המשותפת עם האמבטיה
ושפכה את תוכנם של שלושת הסירים לפח.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
עכשיו אני יכול
להגיד לאנשים
שאני יוצר
באינטרנט!

מובטל עם צב,
פוצח בקריירה
חדשה


תרומה לבמה




בבמה מאז 11/7/03 5:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איריס ז'ורלט

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה