הוא יושב וחושב,
מביט סביבו הוא שותק
זה תמוהה אך עדיין הוא ממשיך בדרכו שלו,
אפתיות זה שם המשחק.

מוציא את חפיסת הנובלס הירוקה
שולף סיגרייה ומצית אותה
הוא ממשיך להביט.
מנסים להתעלם,
אך הוא שם, המחשבות עוברות.

הוא עוקב כדרך המקרה
אין שום תכנון.
הקורבן מגיע לאיזור והוא מתחיל לעקוב אחריו.
הם הגיעו אליו והוא התעניין.

עוד שאיפה עוברת והוא מוציא את העשן.
הוא ממשיך לבחון באותה דרך
מוזרה וייחודית רק לו.

מבטו החוקר מתחיל להעיק.
מנסים להתעלם אך לא מצליחים.
הוא, קורא מחשבות,
בוחן כל מילה, כל תנועה
כמו בפאזל הכל מתחבר לאט לאט
לאבחנה הכללית.
עוד שאיפה.

לא כל אחד יכול זה כישרון.
לא סתם כישרון, זה כישרון נרכש
עם הגנים הנכונים ונסיון החיים המתאים
אולי גם אתה יכול.

הרוב לא רוחשים אותו.

דעה ראשונית ובד"כ היא נכונה,
הדעה שלו.
עוד שאיפה, הפעם איטית.
זאת לא בחינה חיצונית ולא אבחון אופי.
העשן יוצא.

עיניו השקטות והבוחנות סיימו,
שום דבר לא ישנה את דעתו.
הוא מלך עכשיו, הוא הגיע לכתר
זרק את הבדל לשלולית,
ושמע את הרעש של הכיבוי.