'לוחם מגב נהרג בפיגוע ליד תחת אוטובוס בת"א, בן 20, קיי.סי
דורפמן, מת במקום.'
אהובי, נטשת אותי כאן לבד.
היית אהבת חיי, לא היית עוד איזה נער רגיל, היית לי יותר מכך.
תמיד אמרת, שאם עד גיל 22  נהיה רווקים - נתחתן, אמרתי שזה
צעיר נורא להתחתן בגיל כזה ואתה ענית בהתרסה שזו כוונתך, שנהיה
כמה שיותר שנים ביחד.
עוד אמרת, שלא תעזוב אותי, כשלי חבר היה לא עזבתי וכשלך חברה
היתה לא נטשת, תמיד אהבנו - עדיין...
ויום אחד התגייסת לצבא, מג"ב רצית - מג"ב קיבלת. דיברנו לפני
שהגעת לבקו"ם, ואמרתי לך - שמור על עצמך, הבטחת שתשמור.
יום אחד, בזמן סיור בעיר, התפוצץ מטען, אני, שלא חשבתי בכלל על
מעורבותך, אבל לא, לחיים היו הפתעה בשבילי, מכל לוחמי מג"ב
בארץ, אתה.
מדברים בטלוויזיה ואני לא מתרגשת, אפאטית למדינתי שלי שנמאסה
כבר, לפתע מותר לפרסם שם וגם פנים, שמך מתנוסס באותיות יפות על
המרקע השחור, תמונתך מופיעה, התמונה היפה שלנו מהים, את הפנים
שלי חתכו, שלך, עם החיוך הגדול שאמרת שאותו אתה מחייך רק איתי,
כי רק על ידי אתה באמת מחייך.
כ"כ הרבה אהבה, כ"כ הרבה דאגה, למי אתן?
להלוויה לא הגעתי, לא יכולתי לראות את פני אימך המבכות על
הארון הקר.
למה עזבת אותי קיי?
ואיך אוכל לחיות בלעדייך?
בלי אהבתך...
אמרת שתשמור על עצמך, הבטחת...