"ביפ ביפ" התעוררתי משנתי והעפתי את היד לכיוון השעון המעורר
שציפצף לי באוזן, "טראח" הוא התרסק על הרצפה אבל לפחות הפסיק
לצפצף.
קמתי מהמיטה וגררתי את עצמי לכיוון השירותים הסתכלתי במראה
והעברתי יד על השיער שלי...תפסתי את מברשת השיניים ואת המשחה
וגרדתי ממנה טיפות אחרונות של משחה חוזר ואומר לעצמי
בראש:"חייבים לקנות משחת שיניים...צריך לזכור ללכת לקניות
ולקנות משחת שיניים...וגם קטשופ שנגמר אתמול", צחצחתי שיניים
והלכתי למטבח הוצאתי מהמקרר מילקי ומהמגירה כפית פתחתי את
עיתון הבוקר בכותרת היה כתוב בגדול "סוף העולם מגיע" "מה זה?!"
שיפשפתי את העיניים לראות אם אני מדמיין התחלתי לקרוא מה כתוב
באותיות הקטנות "אחרי כל התחזיות הנה זה מגיע היום יהיה סוף
העולם וזה לא עוד מתיחה טובה" חשבתי לעצמי שזה בטח עוד אחד
מהחלומות המטורפים שלי ועוד רגע העולם אני אעוף באוויר ואנחת
על קרקע ואז אתעורר על הרצפה ואבין שהנחיתה הייתה מהמיטה
לרצפה, ואז בזמן שחשבתי לא שמתי לב שכל המילקי נשפך עלי הודתי
לעצמי שעדיין לא החלפתי בגדים ואני עדיין בפיג'מה הלכתי לחדר
הורדתי אותה וזרקתי אותה לסל כביסה, זרקתי על עצמי ג'ינס
וטישרט הבטתי במראה והעברתי יד על השיער מאוכזב מזה שהוא לא
מוכן לזוז הרבה ואיך זה שהוא עדיין לא ארך לי.
תפסתי ת'מפתחות לאוטו והתחלתי לרדת במדרגות. כשהתקרבתי לקומה
השניה שמעתי קולות בכי מר אבל לא בכי של מישהו מוכה אלא בכי של
מישהו עצוב. הכרתי את הדיירים אלו היו משפחת ברקו החלטתי לבדוק
שהכל בסדר, דפקתי בדלת ואז שמעתי את פנינה אומרת חלושות "רק
רגע" אמרתי שאני נכנס ופתחתי את הדלת, למזלי היא לא הייתה
נעולה כשנכנסתי ראיתי את פנינה מנגבת את הדמעות עם היד מנסה
להסתיר, התקרבתי אליה הבטתי בה ושאלתי אם הכל בסדר ואם היא
צריכה משהו, היא שאלה אם לא שמעתי שזה סוף העולם, אמרתי לה
ששמעתי אבל אני לא קונה את זה ושזה בטח סתם תרגיל של חברות
גדולות לגרום לנו לחשוב שסוף העולם ואז בטח נעשה כל מיני
שטויות שרצינו לעשות כל החיים והם ירוויחו מזה, פנינה הסתכלה
עלי היא הייתה מופתעת מהתגובה האופטימית שלי היא לחשה: "אתה
בטוח" אמרתי לה שאני לא בטוח בכלום אבל שתרגע כי גם אם סוף
העולם אז  זה לא יכאב לה אז היא לא צריכה לדאוג, כנראה שהמשפט
הזה קצת הרגיז אותה אז היא חצי אמרה חצי צעקה: "אתה חושב שאני
מפחדת, אני ניראת לך כמו טיפוס פחדן" עניתי שלא למרות שזאת לא
הייתה ממש שאלה היא אמרה מתחילה שוב לבכות "אני לא רוצה להפסיק
לחיות, טוב לי פה" אמרתי  לה: "אל תדאגי הכל יסתדר לטובה בסופו
של דבר, הייתי מת להמשיך לפטפט על זה אבל אני אאחר לעבודה" היא
אמרה שאין לי אפילו בשביל מה ללכת כי בטח אף אחד מהמשרד לא
יגיע היום כולם מנסים לנצל את הרגעים האחרונים שלהם לפני סוף
העולם, צחקתי...מה שהיא אמרה היה נראה לי טיפשי אבל היא צדקה
כשהגעתי למשרד ראיתי שיש שלוש מכוניות בחנייה אבל חשבתי לעצמי
"הם בטח חנו בקרבת מקום" איזה תמימות... נכנסתי  לבניין
והתחלתי ללכת לכיוון המשרד בדלת ראיתי את טלי מתכוננת לצאת
שאלתי אותה לאן היא הולכת זה עוד לא זמן ההפסקה היא ציחקקה
ואמרה שכדאי לי לעשות אחורה פנה כי למשרד הגיעו היא ושאול
ושאין לי בכלל למה להכנס שאלתי אותה אם זה בגלל סוף העולם
הטיפשי הזה אז היא אמרה שנראה לה שכן ושהיא בכלל לא מבינה איך
כולם קונים את זה ושמזל שיש לה היום יום חופש כי אפילו הגננת
בגן של הבת שלה לא הגיעה היום ולא היה לה מה לעשות עם הבת שלה
אז עכשיו היא תוכל לקחת אותה היא עברה על פני אמרה לי שלום
והלכה לכיוון המעלית.
חזרתי אל המכונית התנעתי ונסעתי לא בדיוק ידעתי לאן, עצרתי
בשולי הדרך והחלטתי שאם כולם חושבים שהיום סוף העולם למה אני
לא אלך עם הזרם וגם אני אעשה משהו מטורף שכל החיים רציתי לעשות
ואז ניסיתי לחשוב מה הדבר הכי מטורף שרציתי לעשות אבל אף פעם
לא יצא לי אז חשבתי: "לפגוש את הנסיך הקטן-אי אפשר, לנסוע
לחו"ל-אין מספיק זמן וגם אין לי כסף, אני אצנח בצניחה חופשית!
כן זה מה שאני אעשה! ולא רק זה אני גם אבוא לאפרת ואגיד לה
שאני אוהב אותה!"
אז זהו עכשיו שהיה לי מה לעשות התנעתי מחדש  את האוטו ונסעתי
לכיוון אפרת כשהגעתי אליה הבייתה דפקתי בדלת והיא לא הייתה
בבית אז חזרתי לאוטו והתקשרתי אליה לנייד היא ענתה לי ואמרה
שהיא בדיוק בדרך הבייתה אז ישבתי וחיכיתי לה ובינתיים חשבתי
איזה עוד דברים מטורפים אני יכול לעשות היום "רגע באיזה שעה הם
אמרו שסוף העולם הזה?" ראיתי את אפרת מחנה את האוטו אז יצאתי
מהאוטו והתקרבתי אליה היא שאלה מה רציתי התקרבתי עוד קצת
ואמרתי לעצמי "זה או עכשיו או אף פעם לא 3 4 ו..." אמרתי לה
"רציתי להגיד לך שאני אוהבת אותך וגם לתת לך" ואז נישקתי אותה,
עמדנו באמצע הכביש זוג אוהבים מתנשקים היא שאלה: "זה אתה אומר
לי היום כי סוף העולם וזה מה שהיה דחוף לך לעשות?" אז עניתי
שכן זה ולצנוח אז היא שאלה "לצנוח?! גם אני רוצה לצנוח בוא
נצנח ביחד" אמרתי לה שאני אשמח לקבל חברה בזמן הצניחה נכנסו
לאוטו שלי והתחלנו לנסוע ברמזור האדום הראשון היא הסתכלה עלי
תפסה לי את הראש ונישקה אותי נשיקה חמודה בפה והיא אמרה: "מרוב
התרגשות שחכתי לומר...גם אני" חייכתי והאור התחלף לירוק שאלתי
אותה אם היא מאמינה בסוף העולם הזה אז היא אמרה שלא ממש אבל
אין לה בעיה לעשות דברים מטורפים אף פעם.
הגענו למקום שממנו ממריאים לצנוח התקרב אלינו בחור והציג את
עצמו הוא אמר שקוראים לו איתמר והוא שאל אם יש לנו ניסיון
בצניחה אפרת אמרה שכן ואני אמרתי שלא. חיברו אותנו לכל מיני
כבלים ועלינו על המטוס טסנו במשך כמה דקות אבל בחברת אפרת
איבדתי כל תחושת זמן כשהיינו בגובה מספיק גבוה בא אלינו אותו
איתמר מלייד הטייס הוא הסביר לנו בקצרה מה צריך לעשות וחזר על
זה שוב ושוב כדי שלא יהיו טעויות והוא גם אמר שהוא יצנח איתנו
כדי לבדוק שאין תקלות הטייס קרא לו ואמר שאפשר להתחיל לקחנו את
המצנחים על הגב ואיתמר פתח את הדלת החזקתי לאפרת חזק חזק את
היד היא הסתכלה אלי חייכה ושאלה אם אני מפחד חייכתי ועניתי
שקצת ואז חשבתי לעצמי שאין לי מפה לאן ללכת ואני חייב לעשות את
זה בשבילי בשביל אפרת ובשביל סוף העולם.
אפרת ספרה בקול עד שלוש: "אחת...שתיים...ו...שלוש" צנחנו,
נפלנו למטה כמו מטורפים אבל לא היה לנו אכפת הסתכלתי מסביבי
מנסה למצוא את אפרת כי מתישהו עזבנו ידיים הכל קרה כל כך מהר
שלא שמתי לב, פתחתי את המצנח ואז ראיתי את אפרת היא הייתה לידי
אבל את איתמר לא ראיתי הסתכלתי אליה והיא הסתכלה עלי חייכנו
צעקתי אליה: "אני אוהבת אותך" והיא לא שמעה אז היא צעקה:
"מה???" חזרתי קצת יותר חזק "אני אוהב אותך" והיא צעקה אלי:
"גם אני אותך".
חייכתי...אם זה סוף העולם אז לא אכפת לי שיבוא כל יום.