[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רעות לוי
/
צלצולי המוות

כל מה שראיתי היה לבן מעורפל. אני התעוררתי לי באמצע הריחוף
כלפי מעלה, מרחפת באיטיות, מרגישה אוויר חמים על פני וממשיכה
לעלות אט, אט עד שהגעתי לענן לבן ורך. עצרתי בו והסתכלתי סביב,
מחפשת אחר רמז, מה קרה, מה קורה, מה יקרה? אך כל מה שראיתי היה
לבן ואפור, מעורפלים ומערפלים את חושיי. לפתע, ירד ממולי מסך
ענקי, בצבע לבן. עליו היו שקופיות... השקופית הראשונה הייתה
אני, בשחור לבן, יושבת על כיסא ומסתכלת קדימה לעבר המצלמה,
לאחר מכן ראיתי שקופית, של אימא שלי אוחזת בי כשהייתי עוד
תינוקת, כנראה זה עתה נולדתי כי העיניים החומות הגדולות שלי,
עצומות עדיין.
אחריה, הייתה שקופית של הגן שלי, ואת הגננת מחזיקה לי יד,
ושנייה לאחר מכן אותי שוטפת את הפנים ומנגבת, עם שוקולד מרוח
על פניי.
עוד שקופית, שלי בבריכה משחקת עם אבא, שקופית אחריה אותי יחד
עם משפחתי. באמצע שדה פרחים של חמניות, הייתי שם מתוקה עם
קוקיות.
שנייה אחרי, ראיתי שקופית שלי בכיתה א. "שלום כיתה א" כתוב
למעלה. ראו אותי עם המורה, ועם הכיתה. צובעת איזה ציור מוזר
ולא מובן שכנראה, אז, היה ניראה לי צילום מדויק של בית! ואת
הגננת לידי מסתכלת לתוך הציור עם חיוך מאוזן לאוזן -  רק שלא
יקרעו לה הלחיים.
השקופיות הועלו בקצב. וסיימתי יסודי, ראיתי את עצמי בכיתה ז',
בבית ספר חדש, עם חולצה חדשה וקצרה, לבנה, ומכנס ג'ינס משופשף
הכי באופנה באותה התקופה, עם נעליי פלטפורמה, עם החברה הכי
טובה, מחובקת ומצולמת לידה. לאחר מכן, את כיתה ח', במסיבת סיום
השנה, עם חיוך ענקי על פניי ומבט שליו.
לא הבנתי למי יש את כל התמונות, ואיך, אם אף פעם לא צילמתי
אותן ואיני זוכרת אותן, מישהו אחר כן זוכר וכן צילם,
ולמה,דווקא עכשיו, באמצע השמיים, אני רואה אותן?
ראיתי את עצמי ליד איתי, החבר שלי, בנשיקה צרפתית או סתם
מחובקים ויושבים אחד ליד השני,
לאחר מכן את דורון, החבר השני -  גם איתו התנשקתי, בקניון בת"א
בתוך מכונה עם מלא לבבות מסביב...
כבר עברה כיתה ט', הגעתי לכיתה י'... ראיתי שקופית עם כל
השכבה, כולם כבר גדולים, מוזר, רק לפני שנייה ראיתי אותם בני
שנה איתי בגן.
לאחר מכן, כיתה י"א, עם יניב, איזה חמוד, עדיין יש לו פנים
יפיפיות... כיתה י"ב אני רואה את עצמי עם כל השכבה, ופתאום
התמונה מתקרבת אליי, ובשנייה האחרונה, כשהיא ממש עליי, יש
תמונה חדשה! תמונה שלי, שוב, בשחור לבן. פעמונים עדינים החלו
לצלצל. זעירים, זעירים. מסביב עדיין הכול לבן, ערפל לא מובן.
פתאום הופיע מעל התמונה השם שלי  ושנת הולדתי ושנת... מותי?
לא, זה לא יכול להיות, הרי רק לפני רגע הייתי בבית!
אני לא מתה!!! אני לא!!! או שכן?
בשקופית אני רואה אותי במכונית עם אימא, מכונית מתנגשת בנו מצד
שמאל, במהירות 120 קמ"ש אני ישובה ליד אימי, היא בצד הימיני,
אני עם חגורה בצד השמאלי, המכונית מתנגשת בי... אני מתחילה
לבכות.
אני רואה אותי בבית חולים, אימא יושבת לידי, עם כמה שריטות על
הפנים ופלסטר על המצח... גם עטפו לה את היד, כנראה נשברה לה.
מסכנה, לא תוכל לנהוג בזמן הקרוב. אני שוכבת על מיטת בית
החולים, מחוסרת הכרה-כנראה? אני שומעת צפצופים אחד אחרי השני.
צפצופי נשימה? שנייה לאחר מכן "טוווו..." ארוך אחד, שלא מפסיק
עד שמישהו מוציא אותו מהתקע. "שעת המוות 15:43" אומר הדוקטור
ומחבק את אימא הבוכה. "אל תבכי אימא!! אל תבכי" אני זועקת לעבר
המסך הגדול. לפתע הצלצולים הזעירים ששמעתי, התחילו להציק לי.
רציתי שיפסקו, הם הפריעו לי. כאב לי בלב וראיתי את אימא בוכה.
אז התמונה התקרבה אליי, וראיתי את הנשמה שלי-עולה, מרחפת כמו
שריחפתי אני קודם. עולה למעלה ובשנייה שהיא עלתה ונעלמה
מהתמונה המסך נעלם ממול עיניי. אור חדר לתוך עיניי. אני רועדת.
הקור חודר לעצמותיי ואז...

ואז התעוררתי, "יו איזה מזל. רק ישנתי..."







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם לא היה שלט
רחוק היינו
מביאים ביד
והולכים לישון


טמבל חושף מידע
שיכול להביא
למשבר מיני


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/7/03 9:08
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רעות לוי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה