מוטי פרי-מור / בלי רטט |
לבה מצטברת
באדמה אוצרת
החלה לפעפע
בסער הרגש
רוצה
ללפות נפשה
ולנענעה
נושף גיצי איבה
מלב עכור נזעף
תאוו לרכב עליה
לרמסה בפרסתי
מה יצית
אש האהבה
לה אני כה
משתוקק ...
אך אין טעם
רוחי נוצחה
אני עייף
כסוס זקן
העת אותי מכחדת
לאט... לאט...
בלי רטט.
.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|