לילד פלסטיק אין רגשות
הוא לא אוהב
הוא לא יודע לבכות
הוא חלק מהצגה
של משתתפים רבים
שחלקם לא יודעים
איך להיות מאושרים

אבל יום אחד
הפלסטיק הפך
לעור וגידים
והילד היה
ליצור תמים
עם תקוות לעולם
ועם מקום לאהוב
וקיווה שמעתה הוא ירגיש
וירגיש רק טוב

הילדה יצא לעולם הרחב
וכבר אז הרגיש מאוכזב
אבל למה שציפה
בכלל לא דומה למה שראה
אנשים כואבים
שעושים רק שטויות
מרצים את החברים
ולא יודעים איך להנות

אבל הילד עדיין נשאר תמים
וחשב שיוכל אותם לשנות
הוא ניסה להתערב
חשב שכולם אותו אהבו
אבל עצם אותו הם רק ניצלו
אבל עדיין משום מה
ההצגה נשארה ונמשכה
הילד התמים לא ידע
חשב שהוא שינה דבר מה

לבסוף גילה הוא את האמת
על העולם ללא רגשות
והילד לא הבין
למה להמשיך ולהיות
במקום כזה ללא אהבה
לרגש אין תפקיד
יש רק אכזבה
וכך העור חזר לפלסטיק
והילד חזר למה שהיה

ילד פלסטיק
בלי רגשות
בלי אהבה
בלי חברים
ובלי אכזבות
רק קור ובדידות
שיוצרים הרבה מקום לחלומות
ואף היותו ילד מפלסטיק
גורמים לו לפעמים אפילו לבכות