[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ספורנו מתחיל כשכותב סיפור זה היה בן 14
הוא נהג לבלות את חייו בהרצת בדיחות וצפייה בתוכניות של חנן
עזרן...
יום אחד בעודו עומד מול מקלט הטלויזיה בשעה שמענג את עצמו
למראה תמונת ארכיון של חנן עזרן
צלצל  הטלפון בביתי בגלל הנימוס והעצבנות מצלצול הטלפון שהפריע
למעשי הרמתי את השפורפרת
על הקו השני לא היה אף אחד... טוב בטח  זה היה טעות
אני ממשיך להתעסק עם חנן עזרן כשלפתע הטלפון מצלצל בשנית
הרמתי...שמעתי מהצד השני של הקו קול מוכר
אתה בא?
מי זה ? שאלתי
בחיאת פישקה זה אני מודלה
הא.....לאן אני בא?
מחר לבצפר אתה יודע היום הראשון של השנה
אמרו לי שאנחנו נכנס עם תלמידים מהכיתה המקבילה משנה
שעברה...ערבבו את כולם...
ניתוק

מה שאינכם יודעים עדיין על הבצפר שלנו הוא...
שהכיתה המקבילה אצלנו הם חבורת פרנקים בעלי יכלת מחשבתית השווה
לזו של מר גרוזמן שעה שהוא עסוק בטריפת ארוחת הצהריים שלו
אחד מאותם פרענקים היה בעז...
בעצם אף אחד לא קרא לו בעז כולם קראו לו זבולון על שם אבא שלו
אחר כך זה נהיה אולון והתגלגל לאלאן

למחרת הגעתי לכיתה מוקדם הייתי בין הראשונים
כשראיתי את רשימת התלמידים שבינהם היו שמות משפחה כמו הרוש
ואבוטבול  קבלתי שבץ...
אחות בית הספר פינתה אותי לבית החולים ושם,קבעו את מותי
סתם,סתם...
לא קבלתי שבץ אלא הייתי על סף דום לב ישבתי על אחד הכסאות
והתחלתי להתפלל לבורא עולם (פורת) שיעיר אותי ואני אראה שזהו
רק חלום
לפתע משהו חם ומסריח נגע לי בגב...
לא הגבתי אבל לאחר כמה שניות ראיתי שזו יד של משהו...
המשכתי לא להגיב כשלפתע נשמע הקול : "אני בעז ורוד ורך מלידה
מי אתה"
הפנתי את מבטי אחורה וראיתי את אחד המראות הנוראיים ביותר
שראיתי...
תארתי לעצמי שאנשים שהיו בהפצצת הירושימה ונגסאקי...
שהחליטו לאחר ההפצצה לעבור לצ'רנוביל שברוסיה על מנת לקבל מעט
מנוחה, וגם שם הם עברו את התפוצצות הכור
לא ראו את אותו מראה מזויע שנראה לפני
מכיוון שאני אינני צייר וגם ציורים אינני יכול להוסיף
אני אתאר את אותה גוויה/אדם/מושבניק/אוכל יעלים
שנראה לפני
הוא היה אדום היה לו אף באורך של בגט שנטה הצדה כ50 מעלות
משקפיים  שאפילו פרינץ היה דוחה אותם
שיניים חסרות כנראה מרוב אכילה
זוג בז'אז'איים/שד


שפיארו את חזהו
בטן עגולה כמו המרכז של IBM על כביש גהה
ולפי מה שאני מתאר אבר באורך של 4 סמ קטן אבל מספיק בשביל פרה
(יעל)
בקיצור אחרי שגמרתי להקיא אמרתי לו שמי פישקה  אני מצטער אבל
אני לא יכול להרשות לעצמי להתחבר עם יצור מכוער שכמוך..
בעז הלך ובנתיים הכיתה התמלאה בתלמידים  כשכל תלמיד שנכנס תופס
לבעז את השד
כך עברו להם מספר חודשים כשבעז הוא ילד דחוי ומגעיל
כשרק פרות מהוות לו חברה
יום אחד בשעת ארוחת הבקר בבצפר לקח אחד החברים שלי מתיתיהו שמו
את המזלג שלו ואיתה הוא תפס לבעז ת'שד
בעז התחיל לדמם לצרוח ולבכות כל הסובבים אותו המשיכו לתפוס לו
תבזאז והוא המשיך לדמם...
בכוחותיו האחרונים הוא הצליח להוציא את הפלאפון מתוך מכנסיו
שהיו במידה 88  ודיבר עם הוריו שהוא נפצע והם יבואו לקחת
אותו...
בעז היה ביית חולים כשבוע אבל לנו זה היה נראה כמו נצח בלי זוג
השדיים שלו לא היה לנו מנוחה בכינו כמו ילדים באותה תקופה
ועוד יותר התבאסנו כשנודע לנו שהוא מוציא את שתלי הסיליקון
מהבז'אז'

לאחר שבוע בעודנו יושבים בכיתה מבואסים נכנס לכיתה מי אם לא
זבולון אבא של בעז הוא נכנס עם כל  מטענו העודף והכריז:
"כל הכיתה מוזמנת למסיבת חנוכה אצל העז בני העגול"
מה ששחכתי לציין היה שאותו זמן היה תקופת חנוכה...
כשנודע לנו על המסיבה לא פיתחנו ציפיות ידענו שהרבה כוסיות לא
יהיו שם וגם מוזיקה, רק כוסית אחת- יעל ואת קולו המגעיל של
בעז
הגענו אי שם בחמד...ראינו את בעז עם גבס בשד ואף אחד לא הוציא
מילה,כולם פחדו שאם התנהגותנו לא תהיה נאותה יעל תדחה אותנו
במשך כל המסיבה ישבנו דוממים ולא הכנסנו מרשמלול פינו כשלפתע
אביו של בעז  נכנס לסלון שבו היתה המסיבה עם רובה קלצ'ניקוב
והחל מרסס את חברי בכדורים תוך כדי צעקות וגניחות:
"השד של בעז הוא לא משחק הוא נועד לשמש את הציבור הרחב ואתם
תפסתם לו את השד בלי רגש איך ידיכם לא רועדות???"
אני זינקתי מהר לעבר הרפת שבמושב  אך הספקתי לראות את חבריי
שחוטים ומתים כש בועז טורף ואונס אותם (עם גומי כמובן)
תוך כדי שאני משוטט ברפת אני מרגיש משהו חד ברגלי...
אני מיד מזהה את מקור הכאב,כדור שחדר לי מהעצבנות של זבולון
ישר כאב לי אך המשכתי בדרך כשהמשכתי ללכת ראיתי לפתע
את זבולון רודף אחרי הוא הדביק אותי מכיוון שלא יכולתי לרוץ אך
כשהגיע אלי  הרמתי אבו מהרצפה ופגעתי ברובה שלו,הקלצ'ניקוב יצא
מכלל שימוש. זבולון לא ויתר  הוא לקח 5 פרות וטרף אותן
ולאחר מכן אמר "אתה הבא בתור" ואז רגע לפני שבלע אותי
תפסתי לזבולון תשד ותלשתי אותו מהמקום  זבולון התחיל לצרוח עד
שהחזיר נשמתו לבורא זה עדיין לא היה הסוף מכיוון שבעז עדיין
היה בביתו ושיגל את חבריי כך שחזרתי לביתו הוצאתי מחנות מכנסי
סכין קצבים והרגתי את בעז העגול לעולמי עד
היום 35 שה אחרי אני עדיין מתקשה להזכר כיצד היה לי סכין קצבים
בתוך הזין







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
יש שני סוגי
אנשים - אנשים
שבורחים מהחיים
ואנשים שהחיים
בורחים מהם...


תרומה לבמה




בבמה מאז 4/7/03 5:04
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פישקה נוימן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה