[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







לוטן דוד
/
יצירה ללא שם

יצאתי מהחדר הלבשה. "איפה אתה?" שלחתי לך SMS. "אני עומד מולך"
קיבלתי SMS ממך. הרמתי את עיניי מהפלאפון, וראיתי אותך, נער
גבוה, שיער חום קצר, עיניים חומות בהירות, שעון על הקיר, מסתכל
עליי בהערצה. זרקתי את התיק על הריצפה, שמתי את הפלאפון בכיס,
ולפטתי אותך בחיבוק ענק. "התגעגעתי אלייך כמו משוגע" לחשת לי
באוזן. הדבקתי לך נשיקה על הלחי, והסתכלתי עלייך, עומר שלי,
כמה זמן שלא ראיתי אותך, כמה שהתגעגעתי, ועכשיו אני רואה אותך,
ואתה מסתכל עליי, מהופנט, מאוהב. "אני אוהבת אותך" אמרתי לך,
"אני אוהב אותך יותר" אמרת, עם הניצוץ המדהים בעינייך. "טוב...
אם אתה מתעקש..." אמרתי, במבט מעריץ. גיחכת. לקחתי את ידך
ולקחתי אותך אל מחוץ לאולם, לצד האחורי. "כאן יותר שקט" אמרתי.
"נחמד כאן" אמרת. התיישבת על המדרגות ומשכת אותי ליידך. איך
אני אוהבת איך שאתה מסתכל עליי, המבט הזה, המעריץ, המהופנט,
המאוהב. נשקת ללחי שלי, הרגשתי את שפתייך, נעימות, מגע משי.
"את יודעת מה הבעיה בשפתיים שלך?" שאלת. "מה הבעיה?" שאלתי,
מעט מודאגת, שלא יאהב אותי. "שהן לא מחוברות לשלי" ענית.
נרגעתי, והצמדתי נשיקה לשפתייך. הטעם הממכר שלך, יכולתי להישאר
כך לנצח, יחד איתך. ידיך חיבקו את מותניי וידיי שיחקו בעורפך,
בשערך הנעים. איזה רגע קסום! לא רציתי שתפסיק לנשק אותי. שמתי
לב שמתחיל להיגמר לך האוויר. חיבקתי אותך ואמרתי "אל תלך. אני
רוצה שתישאר איתי, לתמיד". חייכת אליי, החיוך המקסים שלך, כמה
שאני אוהבת את החיוך המקסים שלך, תמיד מרגיע אותי. "אני תמיד
כאן חמודה שלי" הרגעת אותי. לא רציתי שהלילה יסתיים. נשכבתי על
הגב ושמתי ראשי על הברכיים שלך, מתבוננת בכוכבים. שיחקת לי
בשיער, הוצאת נצנץ נצנץ ושמת בצד. פיזרת את שיערי. לקחתי את
ידך ונישקתי בעדינות. הקמת אותי והנחת את ראשי על הכתף שלך.
יכולתי להרגיש את הלב שלך פועם. ברקע שמענו מוזיקה מהאולם.
"אני צריכה לעזור לסדר את המשטח... תבוא לעזור לי?" שאלתי
"בטח!! הכל בשבילך מתוקה" "יש!!" לקחתי את ידו והולכתי אותו,
איתי, לאולם. זרקתי "היי" לחברות שלי ורצתי לעזור לקפל את
המשטח. ראיתי אותך הולך אחריי, נינוח. עזרתי לקפל את המשטח
וישר חזרתי אלייך. "לאן עכשיו?" שאלת "אמממ לא יודעת... לאן
אתה רוצה ללכת?" "לא איכפת לי, העיקר שאני יהיה איתך" "אוף!
אתה כזה יצור מושלם!! אני מתה עליך!!" הקפת אותי בזרועותיך,
חיבקתי אותך, עולה על קצות העצבאות כדי שלא תתכופף יותר מידי.
בכל זאת התכופפת. כמה שאני אוהבת אותך. לא הספיק לך. אותו לילה
מושלם בשבילי היה לילה מיותר בשבילך. שבוע היינו בייחד כל
הזמן. כל הזמן דיברנו בטלפון. כל הזמן אמרת לי שאתה אוהב אותי.
באמת התכוונת לזה?! הייתי מהופנטת, מכורה, מאוהבת, לא ראיתי
שאתה לא אוהב אותי. לא ראיתי שאתה מתרחק. יום אחד התקשרת אליי
ואמרת לי שהכרת מישהי. שאתה לא אוהב אותי, שאתה אוהב אותה. יש
לך מושג איך הרגשתי?! לא הפסקתי לבכות. בגללך. שבועות לא יצאתי
מהבית, עד שהבנתי. לא אהבת אותי בכלל. זאת הייתה רק הצגה. הצגה
מסכנה כדי לשבור לי את הלב. אז רק שתדע-הצלחת במשימה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מטבוחה!

פרובוקטור.


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/7/03 5:37
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לוטן דוד

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה