[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עמיר הניק
/
יללה אל הירח

השלווה הייתה אהובתו האמיתית. בשבילה הגיע, עבורה בא. היא
הייתה חובקת אותו, נושבת באוזניו לחישות חיבה. כשהיה בתוכה, לא
היו לו רגעים קשים או רעים. הוא התאחד איתה כצמד עננים
המתערבבים יחד ברוח שמימית סוחפת. הם קיבלו אותו אליהם ללא
שאלות מצידם, מבלי לתהות לפשר הופעתו הפתאומית, בוקר אחד אחרי
סופה קשה, ערום כביום הוולדו. הוא לא נשאל על עברו שהיה אפל
כמערה, שקרני השמש אינם מסוגלים להאיר את צידה העמוק. הוא הפך
לחלק מהם, לאחד מהשבט, לבן משפחה. בבקרים היה מביט מחלון בקתת
העץ אל עבר הזריחה שעלתה ובאה מהים, כולה זוהרת ושוטפת את המים
בקרניה הבוהקות. היא הייתה מגרשת את החושך ואת הגוונים האפורים
שהעניק הלילה בכל אשר נגע. הקרניים שחזרו מהים סינוורו את
עיניו והוא היה עוצם אותן, נותן למעט אור להיכנס מבעד לעפעפיו.
בכל פעם הרגיש כאילו הוא בוהה בבריאה מחדש. חש כאילו הוא יוצא
שוב מרחם אימו. אחר כך היה חוזר למיטתו, מלטף את הגוף הנשי,
הצעיר, החטוב והשחום ששכב לצידו. היא הייתה הפרט האחרון לו היה
צריך כדי להפוך את חייו על פיהם, המרכיב הסופי בקוקטייל שיצר
את הריפוי המושלם, וכעת הותיר את הרעש שבעיר אי שם בעברו שנדמה
רחוק יותר מהשמש, שכבר הספיקה לחמם את החוף הלבן ואת הצמרות
הירוקות של העצים האדירים של יער האי. בצהריים היה יוצא לדוג
בחברתם, קופץ מתוך סירת עץ קטנה לתוך המים הקרירים, הצלולים,
כשבידו כידון קצר וצעקות העידוד של הדייגים האחרים מסביבו. הם
היו שרים לרוח, לשמש ולדגים, לנשות השבט ולבניהם שביום מן
הימים יגדלו וישירו בתורם את אותם שירים המקודשים להם כל כך.
בשעות אחר הצהריים, כשהשמש כבר נטתה לשקוע, היה מתיישב לבדו על
החוף, בוהה אל האופק ומחייך במחשבה על כמה רחוק הוא נמצא. לא
היה דבר שחסר לו. השפע היה באמתחתו, אך בכל זאת היו מקרים בהם
נדמה כי אדוות הגלים מקציפות אל חול שהיה לבן כצבע קיר דירתו
העלובה שבעיר, הלילות מלאי הכוכבים, שממחשבה על מספרם היה
מסתחרר, הזכירו ליל אהבה סוער עם בחורה מזדמנת, כשהשכרות ממלאת
את המוח בריחות ההבל והשפלות. שנתו הייתה טרודה בחלומות על
מכונית בודדת על כביש מהיר, וטיסת לילה מאוחרת ועייפה אל עסקים
מפוקפקים ומלאי סיפוק של חיים על הקצה. לעיתים, כשהירח היה
מלא, מחייך מהשמים בזוהרו הלבן, נאבק בדחף לרוץ אל תוך היער
ולילל כמו תן או זאב. למרבה הפתעתו, עד כמה שהשלווה נעמה לו,
הרצון לחזור אל עברו היה חזק בהרבה.



הלילה היה אפל כשברח. רעמים ליוו ברקים שהיכו בים סוער. כל
הסירות נמשו מתוך המים הרוגשים אל תוך הכפר, בין בקתות העץ
המרוחקות, והשבט התכונן להעביר לילה מבוהל, מלא תפילות אל
אליהם המרוגזים. לעיתים רעם חזק במיוחד התגלגל, מרעיד את הבקתה
ואת עיניה השחורות. היא חיבקה אותו בחוזקה, שדיה צמודים אל
עורו שהיה שזוף וכהה, לא חיוור כמו ביום בו הגיע. שיניה ננעצו
בפחד בכתפו, והוא ניחם אותה והרגיעה, עד שלבסוף נרדמה תחתיו,
תשושה ומפוחדת, את שנתה טורפים החלומות. הוא קם כשהגשם החל מכה
בגג, וכמעט שהצליח לשמוע סירנה מיללת בתוך האפלה, קורעת את
הלילה באורות מהבהבים. לראשונה זה שנים שנראו קצרות כל כך,
התלבש בבגדים שנשטפו אל החוף אחריו בתוך מזוודה אטומה, לקח
לפיד אנגלי ששרד באופן כלשהו את השנים, ובהחלטה נואשת של הרגע,
לא נשק לה לשלום אלא יצא אל החופש לו חיכה זה שבע שנים. הוא רץ
אל היער השחור, מעליו התנשא חרון האלים, ורוחות שטניות חלחלו
דרך בגדיו. מחשבותיו פגו ונמוגו עם הקור והרטיבות, אך כשנעמד
לרגע ביער, ליד גזע עץ כפוף, הביט דרך פירצה בצמרות אל קרן אור
כסופה שחמקה מבעד לחור בעננים, שאף אוויר מלוא ראות וילל כמו
שלא ילל מימיו.
והירח, ילל חזרה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אל תאמינו לי
אני אף פעם
לא שוטפת
ריצפה

ההיפראקטיבית
פסיבית


תרומה לבמה




בבמה מאז 1/7/03 11:53
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עמיר הניק

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה