-" טוב, נעבור על הסיפור שלך מהתחלה".

-"כבר עשינו את זה עשר פעמים".

-"שתוק, אפס! אנחנו נעשה את זה עוד מאה פעמים אם אני ארצה,
הבנת? איך קוראים לך?"

-"ספון. ג'ון ספון".

- " שקרן! השם האמיתי".

" אין לי שם אחר, כבר אמרתי לך. אני לא יודע על מה אתה מדבר".

- "בטח שאתה לא יודע... את זה עוד נראה, טינופת! ".

- "יש לכם טעות גדולה מאד, אני אומר לכם. אני לא מי שאתם
חושבים".

- "אנחנו יודעים בדיוק מי אתה, חתיכת דרעק שכמוך והטעות היא
שלך, שהגעת לפה, ואתה הולך לשלם על הטעות הזו, חביבי, אתה הולך
לשלם בגדול!".

- "אני לא מאמין שככה מתנהגים לאזרח אמריקאי הגון".

- "לאזרח אמריקאי הגון לא. לחרא קטן כמוך כן וזה עוד כלום.
מחכה לך עוד יותר מזה".

- "אני רוצה לפגוש עורך דין. זו זכותי".

- "שמעתם אותו? הוא רוצה עורך דין... תגיד לי, אתה מטומטם או
מה? כבר אמרתי לך, אין לך פה זכויות. כאן אתה כלום. כאן אתה
אפס מאופס."

- "אתה יכול להזיז בבקשה את האור? אני לא יכול לראות.הוא
מסנוור אותי".

- "בשביל מה שאתה הולך לראות בפנסיון הממשלתי בשלושים השנים
הבאות, עדיף                                            
בשבילך שלא תוכל לראות. בפעם האחרונה, חתיכת מושתן, בשביל מי
אתה עובד?".

- "חברת הטלפונים. כבר אמרתי  לך".

- "נכון.  אמרת...  מה שלא אמרת שזה כיסוי מצוין  להיכנס
בקלות לבניינים ציבוריים וממשלתיים. איפה אתה נפגש עם המפעילים
שלך, טינופת?".

- " אמרתי לך. אני טכנאי טלפונים. זה הכל".

- "בטח... אני כבר מאמין לך... ומה עושה אצלך ציוד הקשר
הזה?".

- "זה לא שלי".

- "חתיכת שקרן! אני משוגע אבל לא אידיוט. זה במקרה היה אצלך
בארון עם דפנות כפולות ?".

- "מנסים להפליל אותי".

- " שככה יעזור לי אלוהים, אני הולך עכשיו לפרק את הטינופת הזו
לחתיכות! הוא צוחק ממני".

- "אני עייף. אני חייב לישון".

- "אז תודה, וכולנו נוכל ללכת לישון".

- "להודות במה?".

- "בזה שאתה מרגל קומוניסטי מחורבן! בזה שהק.ג.ב. שתל אותך
אצלנו! בזה שהתכוונת לבצע כאן פעולות חבלה ולפוצץ על ימין
ושמאל! תודה באמת. תודה במה שאתה יודע שאנחנו כבר יודעים
ממילא".

- "אני רוצה לשתות".

- "אתה לא רוצה שום דבר, כלומניק, שום דבר אתה לא רוצה! אני
מחליט בשבילך מה אתה רוצה. פה יבש זה הסימן הראשון של מי שמפחד
ומשקר, כמוך. המדריכים שלך בק.ג.ב. לא אמרו לך?...כלל ראשון-
אל תבקש מים מהחוקרים".

- "אני אומר את האמת".

- "אתה אומר את מה שהדריכו אותך להגיד, חתיכת שמוק, ואתה משקר
דרך השיניים! בוא תשקר אותי שוב: אתה גם  לא יודע כלום על חומר
הנפץ והנפצים אצלך במרתף. זה אולי של הדייר לפניך ?".

- "יכול להיות.ראיתי אותו לפני שעזב. באמת  נראה חשוד".

- "אני  לא  מאמין  למה  שאני  שומע! אתם שומעים אותו?! הבן
זונה הדפוק הזה באמת חושב שאנחנו אידיוטים! אתה בידיים שלי.
אתה קולט את זה? אף אחד לא ראה אותך נכנס לכאן ואף אחד לא חייב
לראות אותך יוצא. אתה מבין על מה אני מדבר אתך, אפס ?".

- "במדינה דמוקרטית אנשים לא נעלמים ככה סתם".

- "באמת ?...  תתעורר, מטומטם, תתעורר! הדמוקרטיה נגמרת במקום
שאנחנו נכנסים לתמונה. הדמוקרטיה נתנה לנו את הסמכות לעשות את
מה שצריך, כדי להגן עליה מחלאות כמוך, ולקחה לעצמה את הזכות לא
לדעת מה אנחנו עושים לשם כך".

- "זה לא רוסיה כאן".

- "מה אתה אומר,זבל?...על רוסיה  אנחנו יכולים ללמוד ממך...
".

- אתם לא יכולים לעשות את מה שאתם עושים. אסור לכם".

- "מה אתה אומר?... הצחקת אותי, חתיכת מאניאק. אנחנו יכולים
ואנחנו עושים את מה שצריך! אני שואל שוב ואני מתאפק לא לפרק
אותך: ממי קיבלת את חומרי הנפץ ?".

- "הם לא שלי".

- "אתה מעליב את האינטיליגנציה שלי! טביעות האצבעות שלך מרוחות
עליהן לאורך ולרוחב !".

-  "אני בסך הכל טכנאי טלפונים קטן. מה אתם רוצים ממני, בשם
אלוהים!".

-"מה אתם יודעים, הוא התחיל להאמין באלוהים  ... טכנאי טלפונים
... ספר את זה לסבתא שלי, היא מאמינה לכל דבר, אולי היא תאמין
גם לך. ספור הכיסוי שלך מלא חורים, אידיוט, הוא מלא חורים! כל
חור בגודל  התחת של  אשתי. החברים שלך בק.ג.ב, בכיכר
לובליאנקה מספר 5 במוסקבה, עשו עבודה רשלנית מאד".

- "אני לא מבין מה הולך פה, אבל כל העניין זו טעות איומה".

- "נכון, טעות שלך.איזה מתקן התכוונת לפוצץ?".

- "איזה לפוצץ?! אני טכנאי טלפונים, למען השם! מה אני מבין
בחבלה ?!".

- "אתה מבין את מה שהק.ג.ב.לימד אותך, שרץ! והם לימדו אותך
לפוצץ".

- "האזיקים לוחצים. הם עוצרים לי את הדם".

- "ספר את זה למישהו שאיכפת לו".

- "מה אני יכול לעשות כדי לשכנע אתכם שהכל טעות?".

- "שום דבר, טינופת, שום דבר, כי יש לנו את כל ההוכחות. גם אם
לא תודה. אבל כדאי לך להודות. תרגיש יותר טוב אחרי שתודה.
תוריד לך את זה מהלב. חקרתי כבר הרבה  נבלות קומוניסטיות כמוך.
תאמין לי,אני יודע על מה אני מדבר. ואצלי אתה תודה. כולם מודים
בסוף".

- "אני לא מודה בשום דבר שלא עשיתי".

- "טוב, דיברנו מספיק. אם זה מה שאתה רוצה, נבלה, אז זה מה
שאני  הולך לתת לך. אנחנו נתחיל עם האצבעות בידיים".

- "אתה מתלוצץ  !".

- "אתה חושב ?...  אל תבנה על זה... ".

-  "אני לא מאמין  ! אתה לא יכול לעשות את זה ! אסור לך  לעשות
את זה!  לא, לא, לא א א  א א א א   !!".

-  " היי, אל תתעלף לי כל כך מהר. בסך הכל אצבע אחת שבורה, ביג
דיל! רק התחלנו ונשארו  עוד תשע אצבעות, זה בלי שספרנו את
הרגליים. ואני גם אכניס לך סיכות מתחת
         לציפורניים. זה הרבה יותר כואב כשהאצבע שבורה.תאמין
לי.זו העבודה שלי, אני יודע ".

- "אתם הולכים להצטער על זה!".

- "שמעתם אותו? הוא גם מאיים, החרא הזה. בפעם האחרונה, אפס
שכמוך: ממי אתה מקבל הוראות? מה התפקיד שלו בשגרירות שלכם
כאן?".

- "לך לעזאזל ".

- "טוב, אם ככה אתה רוצה. נתחיל עם סיכה באצבע  השבורה".

- "לא! בבקשה, לא ! לא א א א !!  מספיק! די!  אני אדבר! מה
שאתם רוצים, רק   תפסיקו! זה נכון, שלחו אותי. אני מודה!
התכוונתי לפוצץ את תחנת הכוח. לגבי מטרות   אחרות אמרו שיודיעו
לי. אני לא יודע מי המפעיל שלי. הוא משאיר לי הודעות מוקלטות  
בתיבת הדואר, כאלה הודעות שמשמידות את עצמן אחרי 30 שניות.
בבקשה, די. אני לא יכול   יותר!".

- "טוב, סיימנו, חבר.  אני מצטער, אבל  מהמועמדים לשרות
בק.ג.ב.  אנו מצפים ליכולת עמידה טובה יותר בחקירות.
האפ.בי.איי יעשה לך הרבה יותר מזה אם יתפוס אותך.אבל, אנחנו
בכל זאת מודים לך שהתנדבת ומאחלים לך הצלחה. אתה בהחלט יכול
לתרום לקידום המהפכה גם בתור מדריך באלט".