חבל שאין לך מושג לאהבה,
אהבה שמחזיקה את עצמה,
מחזיקה חזק כדי שלא תגיע לפה,
כדי שלא תברח לי
ואז אני לא אהייה שלך ואת שלי
למרות שאנחנו ידידים כמו שאנשים מגדירים.
אני מעדיף להגדיר אותך כחלום ואותי כחולם,
שנינו בורחים אל עולם ללא גבולות,
ללא מעצורים,
עולם ששייך לנו, ששייך לאוהבים,
כשתגעי באהבה שלי אני אשלח לעולם שלך,
לחלומות, אני אפרוץ את הגבולות של העולם,
הכדור הקטן הזה,
אבל שפתיי חתומות. לא אוציא מילה מפי
כי ליבך לא שלי. לא, ליבך שלו.
של אותו אדם ללא טיפת הערכה ליופייך,
לחוכמתך, לחיוך המהמם שלך,
לעינייך הכחולות כמו הים בחלומות.
אבל תמיד תהיי שלי, לא בחלום,
בלב, בלב הקטן שנותן המון ומקבל מעט,
מקבל טיפה מעינייך הכחולות
וטיפה מחיוכך המחמם את ליבי,
מוסיף עוד מעלה לליבי כשקר.
אבל אם תדעי אני אמות
ולא מקור או סכין,
אלא מהחלום הנעלם
ותישאר בליבי רק טיפה מעינייך.
ויותר לא תהיי בליבי.

      אני אוהב אותך.
                   חבל שאת לא שלי.