"זה הכל בעיניים"
מה?
"זה הכל בעיניים"
איפה?
"זה הכל בעיניים"
למה?
"זה הכל בעיניים"

אתמול עמדתי בתחנת אוטובוס, מחכה לטרמפ שיאסוף אותי הביתה.
הייתי מותשת. עייפה בכל המובנים. להיות בבית היה כל מבוקשי.
עבר עליי יום ארוך ומייגע.
בעודי עומדת שם מתאמצת קשות להחזיק את ידי באוויר, הסתכלתי על
המכוניות העוברות. בתוכם היו כל מיני אנשים. כל מיני אנשים, כל
מיני מכוניות. פולסווגן פולו לבנה עם שני חיילים, סובארו
מקרטעת עם ערבייה ושבעה ילדים, רנו מגאן משפחתית עם אב שחוזר
מהעבודה. בין כל המכוניות הללו פתאום ראיתי אותה.
מכונית לבנה, פ'גו 306. בחלק האחורי שלה היה מודבק מגנט גדול
שעליו רשום היה "במבחן רישמי, משרת הרישוי". בתוכה ישבה היא,
כנראה היתה באמצע טסט. לידה הבוחן. הוא נראה לא מסופק, או
שאולי זה הדמיון שלי.

היתה זאת היא, מאה אחוז. איך אפשר לשכוח את הפרצוף של מי שהיתה
החברה הכי טובה שלך. אי אפשר, נכון?
כל זה קרה תוך שניות ספורות והיא חלפה על פניי, ממשיכה בחייה,
נכשלת בטסט עוברת טסט. אבל בשבילה זה כבר היה אבוד. אני קלטתי
אותה.
לא צריך יותר משלוש שניות בשביל לראות את זה.

"זה הכל בעיניים"
מה?
"זה הכל בעיניים"
איפה?
"זה הכל בעיניים"
למה?
"זה הכל בעיניים"

"זה הכל בעיניים" אני אומרת לך. אני ראיתי את זה אצלה. והיא לא
הראשונה שזה קורה לה, ובטח גם לא האחרונה.
פעם זה לא היה לה. פעם היא היתה אחרת. פעם הסתכלתי לה לתוך
העיניים וראיתי מין זיק קטן כזה שגדל בהתאם לרוחב החיוך שלה.
היא ילדה יפה. היא לא מחצינה את זה, אבל היא באמת יפה.
פעם היא גם היתה ילדה שמחה. אחר כך היא הפכה להיות עצובה, זה
לא היה כיף. לא לה, לא לי, לא לאף אחד. אבל היא רק נעשתה יותר
ויותר עצובה.

אנחנו כבר לא חברות. אני לא בדיוק יודעת למה. איכשהוא היא
הוציאה אותי מהמעגל שלה. על מי אני עובדת? צריך שניים בשביל
לבנות קשר ושניים בשביל להרוס אחד. גם אני לא טלית שכולה
תכלת.
אך למרות זאת, אני מכירה אותה. נכון אני לא יודעת כמה טסטים
היא עשתה ואפילו אם היא עברה או נכשלה בטסט האחרון הזה שהיה
לה. נכון אני לא יודעת מה קורה בחיים שלה עכשיו, אבל אני עדיין
מכירה אותה.

"זה הכל בעיניים"
מה?
"זה הכל בעיניים"
איפה?
"זה הכל בעיניים"
למה?
"זה הכל בעיניים"

אני מכירה אותה מספיק בשביל להסתכל עליה לשלוש שניות בודדות
ולראות את זה בה.
לראות שהיא איבדה אותה. איבדה את המשמעות.

"זה הכל בעיניים שלך, ילדה"
המבט הריקני שמצאתי אצלך אומר הכל. את חלולה.
הסתכלתי עלייך, אחות שלי, וראיתי ילדה שכבר אינה עצובה. ילדה
שלעולם לא תיהיה שמחה. ראיתי ילדה שרוקנה את עצמה מרגשות.
ראיתי ילדה שכבר לא תוכל לבכות.

"זה הכל בעיניים שלך, ילדה. אין שם כלום"