אלוהים.

לו רק יכולתי לפגוש בך, לו רק יכולתי לראות אותך, לדבר אתך,
הייתי רוצה לבקש ממך בקשה אחת.
כן, רק בקשה אחת. קטנה וצנועה.
אני לא אבקש מכונית עם גג נפתח וגם לא רכב מדגם מוצלח.
אני לא ארצה אגורה, שקל או שטר, זה ממש יהיה מיותר.
אני לא ידרוש שלום עם הערבים וגם לא אבקש בריאות ואריכות
חיים.
אני רוצה רק דבר אחד קטן.
שיוויון!
אני רוצה שאהבת גברים תהיה דבר מקובל.
אני רוצה שברגע שהחברה תראה לנגד עיניה זוג בחורים שמתנשקים זה
יראה להם טבעי בדיוק כמו שהם רואים גבר ואישה מתנשקים.
אני רוצה ללכת עם החבר שלי לסרט ולחבק אותו ושזה יראה נורמלי
ואני רוצה לרקוד איתו סלואו ושזה יראה נורמלי
ואני רוצה לישון איתו ולהתעורר לצידו ושזה יראה נורמלי.

אלוהים, אני דורש שיוויון!

מאז ומעולם אני מאמין בך, תמיד קיימתי את מצוותיך
ומעולם לא חטאתי לך,
מעולם לא הלכתי אחר אלוהים אחרים.
האם הבקשה שלי גדולה מידי?
האם זה הרבה מידי לבקש שיוויון?

אני רוצה לקום מחר בבוקר ולראות זוג גברים מתנשק על
הספסל בפארק ולראות ברכב חולף משפחה כאשר בקדמת הרכב יושבים
שני גברים ובספסל האחורי שלושת ילדיהם
ואני רוצה לראות בקולנוע בערב זוג בחורים יושב מחובק ונהנה
מסרט טוב.
אלוהים, אני מחכה שהלילה הזה כבר יעבור ויהיה מחר לאחר שתקרא
את מכתבי אלייך.
אני הולך לישון.
מקווה לקום בבוקר ולנגד עיניי אראה את השיוויון...