העצים האלו זוהרים שוב.
האם הם יחיד או רבים? - לא נראה שקיימת דרך להבדיל.
ובכל מקרה "עץ" היא מילה קטנה מידי.
הוא זוהר, ולו גם באור הקלוש ביותר, באור רפאים לבנבן, מטיל
צללים של עצמו על הקרקע הקרירה מתחתיו כמו רשת של קורי עכביש
בגודל של יער.
חיבוקים מעץ שלובים זה בזה, מתעגלים ברכות כזרועות אהובים
השלובות זו בזו, נמסים אל הצל שמעליהם,
מקום שבו עלים אפורים כאוזני פילים קדים ברוח השקטה.
לטיט ריח ירוק מתייבש לו על סלע לא רחוק משנתם של הענפים,
שורשים נסתרים מושכים מים מהמעמקים השקטים
של האגם השחור שאותו הוא מקיף, ובאור היום יחלפו להקות חרקים
נוצצות דרך מרחבים באוויר אשר לעץ שייכים,
יעוררו אולי איזו מודעות לחיים שאותה יכולים ליצור רק יצורים
הנעים ואשליית פעילותם.
אבל כאן השעה היא שעת לילה, וסביב, למרחק של קילומטרים
אדירים,
העץ והעצים בשנתם זוהרים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.