[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אלעד עדי
/
מחוץ למפתן דלתה

מהנהן בראשו.
לא, זה כבר לא מצב קיים.
באות והולכות.
אנחנו מה אכפת לנו
אנחנו עשויים מפלדה.
בלית ברירה.

במצוקה.
שוב הרעידות באות.
זה נשאר עוד מההיא
כמו הבזקים חשמליים.
לזכור, אני זוכר
תמונות מאותו הרגע
מהחדר
הרגעים שביליתי איתה.

אוח, איך להפסיק
לסדר
להחזיר בחזרה
למה לי את אותה נערה
למה זה כואב להרגיש את ליבה
להיזכר במבטה
המוזיקה מנגנת שוב ושוב
אותה מנגינה
מרעידה אותי המחשבה
מילאה את חדרה.

והסוף... בסוף
זה הסוף שלי
לא יכול שוב לחפש תרוצים
נשים
לא יכול, לא רוצה
איך לצאת מזה
קחי, ולקחת
את שפיותי כמתנה
שלי לרגע, עד לרגע היסורים.

שוב אני מביט בקינאה
איך הכרית מערסלת את ראשה.
מנסה שוב, להגיע וללטפה
מנסה, מנסה לחוש את שערה
אני
אני נותרתי,
מחוץ למפתן דלתה.


---
הקראה:
http://stage.co.il/Stories/219369







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
דיני צוואות
וירושות זה
מרתק.


מייפל במסע
שכנוע עצמי
שבעצם משפטים זה
משהו מרתק.

לא יוצא לה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/6/03 11:19
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלעד עדי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה