דנה בר / כשנהיה גדולים |
נשתה קפה בשנקין, וכל בוקר תגיד לי
כמה שאני יפה.
כשנהיה גדולים אולי אפילו תקנה לי כלב
ונלך לטייל איתו יד ביד לעבר השקיעה.
ואני אהיה מוכרת ספרים, ואתה תנגן בלהקה.
כשנהיה גדולים אתה כבר תלמד לאהוב אותי
ואז אולי אני כבר לא אהיה כל כך עצובה.
ואז כשתשכב איתי נוכל לקרוא לזה כמו שהגדולים אומרים,
"לעשות אהבה".
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|