כבר נכנסים חודשי החורף,
מבוישי מבט.
ומתעבים עצי החורש ,
ברחש לא נשלט.
דממה בארץ הרותחת,
בתים כבר לא מקלט.
הרעבים רוצים צלחת,
אנשים חושבים לאט.

פה נשרפים דגלי מולדת,
בלהט החמאס.
פגעי עשן, שברי מתכת,
שלום יוצא נכנס.
פצצות בארץ הרותחת,
פגועים בשדה הקרב.
אדמה שרופה גונחת,
ערפילים צמאי שרב.

תגידי איילת, למה דברים לא מסתדרים?
למה תקוות מתחלפות בפחדים?
איך שלום ופצצות מתנפצים,
איך שלום ופצצות מתנפצים.

הנחלים זורמים בקושי,
מאוכזבים מחום.
וחמציצים פזורים ליופי,
צמאים לשיטפון.
התאטרון יבש למוות,
ואין כבר מה לראות,
ומתפשטות שמועות בארץ,
חייזרים עומדים לנחות.

מרכבות הברזל דהרו לאין סוף,
במסלול להבות אל הגן העליון,
מצפים שתדעי לספר לנו סוד,
האם אנחנו חידון ללא פתרון?

תגידי איילת, למה דברים לא מסתדרים?
למה תקוות מתחלפות בפחדים?
איך שלום ופצצות מתנפצים,
איך שלום ופצצות מתנפצים.

כשהגליל פורה בגשם,
הציפורים שמחות.
תינוק רוצה לצאת מרחם,
לשאוף אויר פסגות.
טירוף בארץ הרותחת,
עוד יחבקו אור יום.
העלים על עץ הדעת,
מצפים לפרי ראשון.