ישבתי היום שעתיים בבית קפה וכל הגב נשרף לי. זה לא נורא כל כך
בהתחשב בעובדה שהלב שלי נשרף בדיוק היום לפני שבוע. עכשיו הכל
מלא פיח מבפנים. אפילו העשן התפזר. קצת כמו השקט שיש כמה שניות
אחרי הפיצוץ של הפיגוע. רק שבמקרה שלי ה"כמה שניות" האלה
נמתחות כבר על כמה ימים.
אז בעקרון הכל ריק שם עכשיו מבפנים, אני אפילו לא מרגישה רע.
אל תדאג. לא כועסת עליך. זה הרבה יותר מכעס. מרגישה מרומה
בשבילי ומאוכזבת בשבילך. תעשה לי טובה! מה אתה חיה? אתה לא
יכול להתאפק? לפעמים אני חושבת שאתה מתנהג כמו טיגריס בג'ונגל.
היום רודף אחרי הצבי הזה וטורף אותו ומחר אחרי האייל ההוא. אני
לא מכירה בן אדם שלא יודע להתאפק כמוך. זה כולה סקס ואפילו
אני, שסיכמנו שהחשק המיני שלי הרבה יותר חזק משלך, מצליחה
להשאר נאמנה יותר משלוש דקות וחצי...