אני משערת שזהו מכתב פרידה. למרות שזה מכתב פרידה קצת שונה
מאחרים משום שהנמען שלו לא יראה אותו לעולם. הסיכוי שתגיע
לפינה שלי באינטרנט בלי לדעת שהיא פה היא אפסית וחבל. אני כל
כך רוצה שתבין מה קרה בינינו. מה גרם לי להעלם, למה יום אחרי
שאמרתי לך שאני רוצה לראות אותך פשוט הפסקתי להחזיר טלפונים.
זהו סיפור אחרון ובכל הסיפורים הארוכים כדאי שאתחיל בהתחלה.
אך ראשית הרשה לי להגיד שההתרחקות לא הייתה בגללך אלא נטו
בגללי, ואם להשתמש במשפט הנדוש מכולם- זה לא אתה זה אני.
במשך השנה האחרונה נתקלתי שוב ושוב בגברים שחשבתי שהם מתאימים
לי.
הראשון היה גל . שהיה בינינו  כל כך הרבה נקודות דמיון שזה
מדאיג ולכן חשבתי שאנחנו לא צריכים זמן הסתגלות, לא צריכים זמן
הכרות הרי אנו כל כך דומים. מה שהתברר כמעשה ילדותי להחריד. כן
כעת במבט לאחור זה היה מעשה ילדותי. הוא היה הבוגר בינינו וכעת
אני יודעת את זה. אני חושבת שפשוט לא היינו מוכנים זה לזו. אני
לא התבגרתי מספיק, עסוקה בהנאות גופניות ואילו אתה עדין כאבת
את  גלד חבל הטבור  שעדין לא נותק מאמך. שלא לדבר על האדישות
המעצבנת עד כאב.
אבל לגל אני מודה כי אתו הבנתי מה בדיוק אני לא רוצה במערכת
יחסים, מה שנקרא שיטת השלילה.
למדתי ממנו שאדישות לא טובה בשבילי, פשוט לקח לי המון זמן
להבין את זה.,
הבנתי  זאת ביתר שאת כאשר יצאתי עם איתי, אדם מקסים באמת. מאוד
ידידותי היה לי באמת כיף אתו אבל לא נמשכת אליו מה שגרם לי
רגשות אשמה קשות- איתי היה כל כך טוב בשבילי ואני לא רציתי
אותו. שנאתי  את עצמי על כל כך שאני מושכת אותו באף במיוחד
שכבר שיצאתי אתו הייתי עסוקה בך- ניר.
המועקה  שהרגשתי אחרי שכל כך נהניתי אתך באותו יום שישי, שבאת
למשרד שלי ועשיתי לך מאז' . לא יכולתי לסבול את עצמי אז גרמתי
לאיתי לזרוק אותי . כן אני יודעת אין גרועה ממני.
אבל במשך שבועיים שנותרו לך בבסיס גרמת לי להתבלבל אפילו יותר.
התעקשת שאני יהיה באוהל שלך, וכמעט התחננת שאני אשאר ולא אלך.
כל  פעם שדיברנו לא משנה על מה עם מי החזקת לי את היד וסירבת
לרפות, כרכת מסביבי ודאגת שאני יביאו לי את האוכל שאני אוהבת
ואני אכן יקבל אותו, נעלבת שעזבתי אותך באמצע הלילה כדי לחזור
לבסיס ואפילו קנאת שדיברתי עם מפקד אחר.  המצאת לי שם חיבה שלא
הסכמת להגיד לי את משמעותו אלא אם אבוא אליך לעשות לך מאז', לא
הפסקת להזכיר לי  שאני חייבת לך מאז'; אלת באיזו מסיבה אהיה
ורצית לבוא רק כדי לראות אותי.
מה אני אמורה לחשוב? מה אני אמורה להבין? כמה אפשר לבלבל בן
אדם?
ביום האחרון שלך בבסיס לבי לא ידע כאב רב מזה מעולם. כמה שאני
מתפלצנת הרעיון שלא לראות אותך שוב הכאיב לי  מאוד.  הייתי על
סף דמעות. את שומעת ציפי !? רק על הסף, לא בכיתי!
אבל באותו רגע שהייתי רק' על סף הדמעות עם רגשות כלפי גבר  כפי
שלא הרגשתי מעולם, עם כאב אמיתי וכנה של פרידה לעולם, ידעתי
שאתה לא יכול לעזוב בלי שתדע מה אני מרגישה כלפיך.
באותו רגע שלחתי לך הודעה "די עם המשחקים . אני רוצה לדבר
אתך".
בערב לא יכולתי להתפנות אליך, העבודה קדמה לכל דבר, ידעת את זה
אך לא הפסקת להתעקש שנדבר. שאני אספר לך מה רציתי להגיד. עד
אשר התפנתי  התלבשת בשיא המהירות להגעת למשרד שלי  כולך אפוף
שינה.
המשכת לשחק משחקים ולא ענית לשאלות  של "מה קורה בינינו?", אז
שבסוף לא יכלתי יותר ופשוט אמרתי ש"אני רוצה לראות אותך גם
אחרי שתעזוב". ואז אמרת לי את המשפט שפגע בי יותר מהכל- " יש
לך את  המספר שלי, תתקשרי".
האגו שלי פרפר על הרצפה ואני שלא מפסידה הזמניות להתעלל בעצמי
שאלתי ותך " מה היה קורה אם לא הייתי שואלת אותך? " אתה כמובן
לא אכזבת ובצעת וידוי הריגה לאגו שלי שאמרת שהפעם הותקלת וניסת
להתחמק מתשובה לשאלה.
תן לי לתרגם לך מה ששמעתי- יש לך את המס' שלי, אני לא הייתי
עושה שום דבר בנידון, אולי הייתי מתקשר אליך אם היה לי משעמם
אבל בעיקרון פשוט הי תפוס לי הגב ורציתי מאז'.
למחרת לא הספקתי להיפרד ממך  ולא דיברנו עד יום שישי בצהרים בו
התקשרת 4 פעמים כשאני הייתי בטלפון ובצער לא רב נפנפתי אותך
והבטחתי להתקשר אחר- כל.  הקול שלך נשמע נעלב מפעם לפעם וטענת
שאני מיבשת אותך. לבסוף שדיברנו  כ"כ רצית שאבוא אליך , לא
משנה איך לא משנה מתי. אבל כנראה שמשמים נועדנו לא להיפגש.
לשנינו לא היה איך לבוא. ואמרת לי  שאני אתקשר אליך אם אני
אמצא איך וגם אם לא..
לא התקשרתי. סוף סוף התחלתי להקשיב לאינטואיציות שלי, שאגב
תמיד צודקות.
אתך הם אמרו- זה  הגמר ברע, הוא לא בשבילך, הוא אדיש, אנוכי.
הוא לא טוב לך.
הפעם בניגוד לפעמים אחרות בחרתי להקשיב להן. לאחר שנים של
התעלמות מהקול הפנימי שלי שאומר לי את מה שאני לא רוצה לשמוע,
הפעם בחרתי להקשיב לו.
החלטתי לוותר עליך, לא להתקשר לא לרדוף. לא לרוץ במהירות לתוך
קיר. ככה זה מרגיש לפעמים איתי ועם בנים משהו בתוכי אומר - הם
יכאיבו ל י ואני אומרת אולי הפעם יהיה בסדר?
אז זהו שלא?
אני יודעת מה אני רוצה עכשיו , ואני לא מוכנה להתפשר רק כדי
לקחת  הזדמנות שהפעם לא אפגע. אני מספיק מודעת לעצמי כדי לדעת
מתי אני נכנסת לקשר שהולך לפגוע בי. ולא רציתי להיפגע שוב.
נמאס לי.
לא אשקר ואגיד שהחלטה נלקחה בלב שלם אתה לא יוצא לי מהראש אתה
מקסים , אתה מצחיק, יפיפה ומאוד קשה לקלוע לטעם שלי ויש בך
משהו שפשוט גורם לי לרצות להתרסק עליך, יש בך המון רגישות ואתה
פשוט ממי.
אבל אתה אדיש! כ"כ אדיש שבה לי שלתקוע לעצמי כדור בראש רק כדי
שתעשה משהו ותגיב. ואתה גם: אגואיסטי, חסר בושה, או רגישות,
נצלן, לא יודע לתת, לא אוהב לדבר, לוקח אות כמובן מאליו, צפוני
מדי, עדין מדי,נורמלי מדי, רגוע מדי.
יותר מדי בשבילי.
אני משערת שייקח עוד הרבה זמן עד שתצא לי מהראש. עד אז תישאר
שם . מתוק ומדהים כרגלך.  לא עובר יום בלי לחשוב אולי להרים לך
טלפון לשלוח הודעה. פתאום לכולם קוראים ניר הכל מזכיר אותך.
אין מה להגיד,  אתך נפלתי חזק .
נדלקתי עליך כמו שלא קרה לי הרבה זמן, אבל זו לא סיבה מספיק
טובה להיפגע שוב ואין לי כוח לסתם קטע . אתה רחוק מדי ואני
עצלנית מדי.
אני לא יודעת ממש איך לסיים את המכתב הזה בגלל שבדרך כלל אני
מסיימת מכתבים בברכה או באהבה ואני לא מוצאת לנכון להשתמש באף
אחת מהמונחים  האלה לכן רק אסיים ב -לעולם לא שלך זאם זאם.
אני חושבת שמה שהכי מטריד אותי מכך שאני לא אדבר אתך שוב יהיה
שאני לא אדע מה המשמעות של הכינוי זאם זאם.
אם אתה קורא את זה תגלה לי נכון?



מוקדש עם המון בילבול ומועקה
למ"מ חובשים על 4 - נחשון
מרץ 03