מורטן סטיין / כשאני אמות.... |
אל תשירו שירים עצובים בשבילי,
אל תנטעו ורדים על ראשי,
ולא ברוש אפל ומסתורי מעליי.
ובנבילה זו זכרו,
ובנבילה זו תשכחו...
אני לא אראה את הצללים המרקדים מעליי,
אני לא ארגיש את הגשם,
אני לא אשמע את קולו של הזמיר שר בכאב.
אני אחלום דרך דמדומים,
דמדומים שלא עולים ולא שוקעים.
אולי במקרה אני אזכור,
ואולי במקרה אני אשכח...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|