[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ארז עמית
/
פרידה

לא משנה כמה תתאמץ התחושה הזאת בבטן, של ריקנות תישאר. אתה
יכול לעבור כמה פעמים שאתה רוצה על כל הערוצים בכבלים לחפש
איזו תחושה תמונה שתפיג את הבדידות זה לא יעבוד. אתה יכול
לגלוש באינטרנט עשרים שעות עד שהעיניים שלך ישרפו ואתה עדיין
תרצה להריח עוד פעם את השיער שלה, ולגעת בעור החלק.
היא הלכה ולא תחזור, ואם תחזור, לא אליך אולי למישהו אחר.
זה לא משנה גם אם תכתוב לה אלף מכתבים, ותדבר איתה בטלפון
אפילו, הקול שלה ישאר מרוחק לא מזכיר אפילו בקצת את הדברים
שהיתה אומרת בזמן ששכבתם.
לעומת זאת היא תספר על דברים שקרו לה ואפילו תרמוז לאיזו חברה,
על דברים שבעצם מופנים אליך, המספרים כמה המחליף שלך נחמד.
אתה יכול לצאת לכל הפאבים בעולם ולשתות כל כך הרבה אלכוהול
שיצטרכו לפתוח במיוחד בשבילך מבשלת שיכר, זה לא ישנה את העובדה
שתקום בבוקר לבד. ועוד מה, גם יהיה לך כאב ראש.
אתה לא תצליח להיגמל מהרצון לחבק אותה בלילה ולהישאר ער כשהיא
ישנה להסתכל עליה. לחייך למראה הפה החצי פעור שלה והחצי מחייך,
ולדעת שזה הדבר הקרוב ביותר למלאך שתראה בחיים.
אתה יכול להתחיל עם אלף בנות, עם חלקן אפילו להצליח ולמצוא את
עצמך בכל מיני מיטות, בכל מיני תנוחות ומערכות. בסופו של דבר
הן ישארו ריקות ואתה תסתכל עליהן בשנאה בכעס, ותיזכר בשפתייה
האדומות שתפסו צבע של יין מרלו מתקתק ואיך היא מדברת בהשפעתו
ואומרת דברי שטות מתוקים.
בצר לך תעשן סיגריות כמו מפעל לזיקוק נפט והטעם המר על השפתיים
יאפיל על דברים אחרים. ואז מרוב חוסר שינה המלווה בחוסר יקיצה
תנסה לחזור למערכות ישנות שאולי מפעם לפעם ינשקו ויחבקו מתוך
רחמים אולי אפילו יקבלו אותך אל בין רגליהן העכבישיות. ומיד
לאחר המקלחת מפאת הצטדקות ישובו בריצה מהירה לחבריהן הברורים
שכן אתה סתור כמו הסדינים על המיטה שלהן.
אתה אפילו לא תצעק להן "תשארי" ותשאר מוסתר אחרי ענן האבק שהן
ישאירו.
ואחר כך תסדר את החדר שלך הקטן, תשמע קצת מוזיקה מרגיעה, תשתדל
שלא תהיה עצובה שלא תזרה לך מלח על פצעים פתוחים, כמובן שתמצא
בכל מיני מגירות חפצים שיזכירו לך אותה ותבלה שעה ארוכה בלחשוב
האם לזרוק או להשאיר. בסוף תשאיר. תגלה פתקים מוחבאים ותקרא
אותם לאט מתעכב על כל אות אות שנכתבה בכתב ידה.
אולי אפילו תוריד מהמדף איזה ספר שתיכננת לקרוא, אולי אפילו
תקרא אותו, ברם כל שורה תצעק מבין מילותיה את שמה, כל שורה, כל
שורה, כל שורה.
אם אתה רוצה אתה יכול לרוץ שעות על גבי שעות או לשחק כדורסל,
זה בסך הכל יעייף אותך, במקרה הטוב גם יהיה לך כאב גב, ואז תשב
על כורסא תראה איזה סרט מצחיק שיפעל בדיוק כמו מורפיום לפרק
זמן קצר.
אתה יכול, להשקיע פתאום בעבודה לעבוד כמו חמור. תרוויח גם הרבה
כסף שאותו תניח בבנק לחסכון, תשאב הערכה מהממונים עליך שירעיפו
שבחים וטפיחות על השכם, אתה תרגיש את הטפיחה ותדע שהיא לא דומה
לליטוף. ותזכר איך פעם הלכתם לישון בים רק בשביל לראות את הירח
והשמיכה שהבאת לא הספיקה וגם היו יתושים והיא שתקה כי רצתה
אותך עד שבסוף אתה החלטת שמספיק ואפשר לחזור.
זה לא משנה אפילו אם תנהל שיחות סתמיות ארוכות או שלא סתמיות
וקצרות עם חבריך.
בסוף פשוט תשכח.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
במרד הסטודנטים
השוטרים אמרו
שאסור ללכת
בקבוצות של 50
איש ברחוב.
שאלתי אחד מהם
אם מותר ללכת
בקבוצות של 49?

פולני בסטרט אפ
כבר החלים
מהמכות...


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/5/01 20:12
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ארז עמית

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה