|
היית הכי יפה כשנפגשנו במקרה
אתה מול קרטון של צ'יפס ואני בכלל לא אוכלת דברים כאלה
אבל ידעתי שאמצא אותך שם
ידעתי עד כדי הפתעה
ונגעתי בזרוע שלך
עטופה בסוודר בצבע בהיר
והופתעת
וחייכת וקרן ממך אור
ואני רק קפאתי שם ולא יכולתי
להתכופף לנשק אותך
ולכמה רגעים נטולי תחושת זמן
הכל נעלם מסביב
רק החיוך שלך צף והאור הזה-
קרני שמש דרך זגוגית מרוחקת עשו בך גדולות ונצורות
והקול שלך שמספר לי שלא עניתי כשהתקשרת לפני יומיים
מהדהד מסביב כמו פלייבק לסחרור הזה
כמה שמחת באותו רגע
שעמעם את ההחלטה הנחרצת של לפני
ואת חוסר שיווי המשקל של אחרי
ואת הרגע הזה עכשיו
כשאני מבינה את הזרות שלנו
שאולי תתעמעם עוד יומיים במיטה
ואולי תמשיך לצוף בינינו
עד שכל ההיסטוריה תמחה
ואני אספיד את הקרבה הקצרה שלנו
שהתחילה בכמה שיחות מהוססות לפני שלוש שנים
והמתינה מבלי לדעת שהגיע הזמן
עד שכמעט היה מאוחר מדי להבין
שהייתה שם תמיד
24.5.03 |
|
|
כשאני רואה
אותך
אני רואה את מה
שבא לי לראות
אותך.
מתוך: "שירים
שמי שימציא אותם
פעם יהיה
אדיוט", א.
פוטין, עם עובד,
1956, עמ' 14,
ועוד כמה פרטים
לא חשובים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.