אהבנו כמו באגדות
מחוברים בקשר שאפשר בו לקנאות
עינייך היו לי כביצה טובענית
ליבי היה שלך וליבך היה שלי
נגעתי בליבך ורעדת, לא מקור
את הבטת לתוכי וידעת שזה נכון

במשך תקופה ארוכה של דקות ידענו אושר עילאי
ובמשך מספר חודשים קצרים הבטנו לאחור באופן אקראי
"אני אוהבת אותך נורא" אמרת מספר פעמים
גם אני אוהב אותך חשבתי לתומי

אך רצה הגורל לא לרצות, את שנינו לאחד
וכמו שבאת נעלמת, הלכת לך עם אחר
לב שבור אחד, התחלק להרבה רסיסים שלמים
ואז בעזרת סמים, בשמים וארבע טון של חברים
כל רסיס התחבר לרסיס אחר והיה לי שוב, לב שבור אחד שלם

צלצול אחד, שתיים, שלוש, מרים ת'טלפון מפחד לענות
בצד השני קול מוכר, שוב את חוזרת מתהומות העבר
"אתה עדיין אוהב" היא שואלת. "ומה נראה לך מטומטמת"?
היא בטח חושבת שאני עדיין כועס, היא לא יודעת שגם אני משחק

טוב, אז שוב חוזרים לאהוב, ממש כמו באגדות
זה נמשך יום יומיים דקה ונגמר
נפרדנו כמו שלא הכרנו עוד אז בהתחלה
ורומיאו חשב שהסוף שלו היה רע.