בחדר לוחץ חלון פתחתי
ופניי נוקו במטלית אם האור
עטלפי הדממה נדו מליבי
ובשמיים מבצבצים עבים של מור
את הגלים ששאלו לחוף רגשותיי
הסכמתי לשובם ושכשכתי רגליי
השדים נסו מראות התקומה
את לטרוף את איילי התאווה

אז ראיתיה מחלוני בברקת מצחה
צחור צווארה כנוצת היונה
אצבעותיה פרקים, פרקים
עובדות בצוות כעשר פיות רחמים
כל מצמוץ שעיניה צייתו
נדם שעון הזמן באומרה: עצרו!
תמימות מבטה מבקעת גולמים
והיא מפיצה שלוחי כנפיים בשלל צבעים

שושן פורח צובט בתוכי
נטע שורשים בגאוות צאלים
ציץ ממושמע ביקש חברים
ועשה אהבה עם פרפר מאדים
גופי חשמל עננים שחורים
אויר גבעות מרנין פולש לנחיריי הכמהים
מוחי תמונות, רגליי קרות
אני קיים! עיניי לוחשות

פיותיה השתלבו, התמזגו
בין אצבעותיו חגגו
מגל קיין משויף תשוקתי
זריזות לשון קרפד קטע גבעול צדיקי
יחיד רגע היה ואינו
רך נולד מת בטבורו
המציאות היא?
מרירות בוסר בפי צדקתי?

כלב רירי קפאתי עם צרצרים
גרוני אחוז חלד חיכיתי לגורלי
נובח לשממה שגעון האפילה
הסלעים והצומחים משפילים מבט חסר תקווה
שארית הטרף במוחי תולעה
צבועים ניצלו ציפור שבורת אברה
חדרי קטן מתמול, חמתי אספה ילדיה
בפינה מחניקה נאמנה התיישבתי, חלון במנעול דכא נעלתי.