דמעות, זולגות מעיני ואיני יודעת למה,
קשה לי לחשוב על משהו  כרגע שיסביר לי את פשר הדמעות הזולגות.
אולי זה בגלל הגשם שאיחר השנה לבוא,
אולי זה בגלל תאונת דרכים שקרתה בלי סיבה
אולי זה בגלל תינוק שבוכה כי הוא לא מוצא את אביו שנעלם
אולי זה בגלל שאיני מרגישה בטוב ולא יכולה לטפל בתינוק הבוכה
לבד.
אולי זה בגלל שאתה הלכת ואותי נטשת.

הדמעות מתחזקות וכבר נוצר אגם קטן, אגם של דמעות שזולגות ואיני
יודעת למה.

אולי בגלל שילדה קטנה רכובה על אופניים איבדה את דרכה.
אולי בגלל חתול שנעלם סתם ככה
אולי זה בגלל שעדיין לא חזרת.

כעת אני מבינה, למה הדמעות זולגות כל כך בחוזקה:

הגשם לא בא שנת בצורת הייתה.
החתול הקטן נהרג ותאונת דרכים איומה שקטלה 2 נוסעים ולקחה לי
אותך. וילדה קטנה שלא מצאה את דרכה, מצאה לפתע את מותה
ותינוק שבוכה כי אבא לא יחזור, אבא נהרג בתאונה.

יום עצוב הוא זה
ואני כבר לא בוכה, הדמעות אינן זולגות יותר.
ואיני יודעת למה.





(שיר עצוב שלצערי מבוסס על המציאות העגומה בה אנו חיים
במדינתינו.)