הייתה לנו תקופה יפה....
נגמר.
אני לא מעוניינת להמשיך לחפור בזה. בוא נסיים עם זה הכי יפה
שאפשר...
הכי יפה שאפשר אחרי שהפכת את זה למכוער כ"כ...
גמרתי עם זה כי זה ממילא נגמר...
קיויתי שנישאר ידידים. כנראה שחייתי באשליות.
אז נפגעת. חבל, זה באמת לא מה שרציתי... אבל למה להרוס גם את
המעט שנשאר יפה?
טוב. זה ממילא כבר לא משנה. הרסת. ניחא.
אתה יודע מה?
לא צריכה ממך כלום.
אז לא נישאר ידידים. אז גם הזכרונות היפים צבועים באור
מעכיר...
אז המלים שאמרת איבדו מעצמתן...
רק בקשה אחת יש לי אליך... בקשה אחת, אחרונה... בחיי שאחרונה.
צא לי מהחיים!
די. הבנתי אותך- אתה לא מעוניין בסוף סולידי. אתה מתכחש לעצם
קיומי. כמה שזה עצוב, אפילו שלום אתה לא מסוגל להגיד לי, או לא
מעוניין...
אז לפחות תפסיק עם זה.
תצא מהחיים שלי אחת ולתמיד.
אל תראה את התכונות האנושיות השפלות והמעוררות רחמים וגועל גם
יחד- אל תרד כ"כ נמוך...
ללכת לאנשים ולדבר מאחורי הגב שלי?
כמה נמוך אתה יכול להגיע?
כואב לגלות כמה שטעיתי בך...
מאיפה כל השנאה הזאת?
אתה רוצה שגם אני אשנא, לא?
רד מזה. זה לא ילך... אין בי מספיק שנאה...
אני לא מעוניינת להשקיע ולו מעט מהאנרגיות שלי בשנאה...
אז די.
אנשים גם ככה יגלו בסוף מי אני באמת- זאת אני. בין אם אתה אוהב
את זה ובין אם לא.
ואתה-
אליך יש לי רק בקשה אחת....
צא לי מהחיים.