עומדת בסף ומחכה.
עומדת, לא אומרת מילה.
שנים אני על סף תהום עמוקה,
שיהיה קל מאוד לצלול לתוכה.
עומדת לי על סף תהום ומחכה.
אלהים נושב לי רוח בשיער.
שיער זה כוח בלתי ישוער.
פורשת ידיים כמו כנפים
ועומדת.
עוצמת עיניים כמו עיניים
והשמש כבר מתחילה לשקוע במערב הרחוק.
רגליים כמו רגליים כמו עמודים
שקועים בחול ים.
רגלי שולחן פסנתר, עבודת יד של אלהים.
עולם סובב ממשיך בגילגולו
הזמן עובר מהר כל כך
ואני אחרת. מתבגרת. מתגברת.
ומחכימה
קצות האצבעות כבר בקושי נוגעות באדמה.