[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גיא רוה
/
התחלות

1."לאהוב אחורנית, זה כמו לשנואותך לקדימה"
ראיתי לה את העורף. ואז את הגב. אני חושב שבשביל להכיר מישהו,
לפחות בהתחלה, צריך ללטף אותו בעורף. לטיפות חתוליות קטנות
כאלה. עם קצות הציפורניים. ואז היא מסתובבת אליי והולכת. או
מלטפת ומגרגרת איתי עניינים חתוליים.

2."ואם כבר לבד אז שיהיה בתנועה"
נמאס לך להיות לבד. את רוצה להרגיש בשניים. לאכול בשניים.
להירדם בשניים. הכל בשניים. את אומרת לי ומתרפקת על עצמך. אני
כל הזמן מתפרץ לכל הכיוונים. ואת - את הולכת מסביב ורק דועכת.
את אומרת את זה כמו בגניחה, מוציאה את זה החוצה וכאילו מכניסה
את כל השאר. את יכולה להיות בהודו, את יכולה להיות בתוך מכונית
על מחלף ירקון. את רוצה לנוח בשניים. להצמיד לו ראש לכתף
ולעצום עיניים. איתו.

3."She looks like the real thing"
לפעמים מספיק לשמוע חצי מילה שלה כדי להגיע לתובנות שאליהן
חתרת כל החיים. חיתוך דיבור אחד כשהוא נמצא בדיוק במקום יכול
לעשות לך באז שתהיה חייב לשבת, לפני שהרעידות יכריחו אותך, כי
הוא יותר חזק מרעמים של אירלנד וסקנדינביה. זה הכל בראש שלך,
אתה חוזר ואומר - וזה הכל נכון, אתה מוסיף בלחישה מתנצלת. זה
בתוך העיניים, זה מעבר לפינה, זה במרווח הקטנטן בין השיניים
הקדמיות. וזה נכון. אתה מלמלל לעצמך בהצלחה בקול שרק אתה שומע
ומסתובב לראות אותה בפעם הראשונה.

4."הלכתי הבוקר לשוק הסמרטוטים"
את זוכרת כשראיתי אותך בפעם הראשונה? את זוכרת מה אמרתי לך? מה
את אמרת לי? אני זוכר הכל. בדיוק של מספר נשימות של כל אחד
מאיתנו. אני זוכר כמה אבנים היו לך בצמיד על יד שמאל. אני זוכר
בדיוק באיזה צבע העיניים שלך נראו בשמש של יפו. אני זוכר שבמבט
שלך יכולתי לראות הכל. כשהידקת את ידך לידי לא יכולתי לדמיין
תסריט אחר. השמש של יפו מעלינו, זה הכל אחרת כשהשמש שוקעת לך
בין השיער החלק, את דיברת איתי במחשבות ובמבטים.

5 ."Something in the way she woos me"
אני אוהבת שמעקצץ לי בכל הגוף. כשאני שומעת את לאונרד כהן,
כשאני מתהדקת מסביבו, וכשראיתי אותו מנגן. האצבעות שלו היו
כל-כך מגושמות כשהוא ניסה לפרוט את סטריט ספיריט. זה לא שאני
רוצה לשנות אותו, אני רק רוצה שינגנו לי ועיקצוצים לעיתים קצת
יותר תכופות. הוא אומר לי תודה ואני הולכת משם. כשהסתובבתי
אחרי כמה צעדים ראיתי שמעקצץ גם לו.

6. "time takes a cigarette"
אני אוהב לעשן איתך. אני אוהב כשאת מתעצבנת עליי כשאני מדליק
סיגריה במסדרון של הקולנוע אחרי סרט. אני אוהב שאת מרגישה. את
מרגישה הכל יותר חזק מכל אדם שהכרתי. את צוחקת יותר, בוכה
יותר, רועדת יותר, מבינה יותר. אם זה בגללי ואם לא, אני אוהב
שאת גורמת לי ככה להרגיש כל-כך בחיים. אני אוהב לראות את העשן
יוצא לך באיטיות מתוך הפה. כמו רוצה להישאר בתוכך עוד זמן, ואת
מוותרת עליו באצילות אופיינית. אני אוהב להתסכל עלייך, להבין
כמה מזל יש לי, ולחייך.

7. "מחשבה היא אור, ידיעה היא ערך"
הכרתי אותו רק עכשיו. אבל אני מכירה אותו מגלגולים קודמים.
ממאות שונות. מתקופת האבן ומהמהפכה הצרפתית, משהוא היה דולפין
ואני פרפר, משהייתי השמש והוא הרוח. הכרתי אותו רק עכשיו, אבל
בעצם - תמיד.

8. "rain song"
אתה בנית לי איש שלג. אפפעם לא בנו לי איש שלג. אפפעם לא לקחו
אותי אפילו לראות. ואתה, שבוע אחרי שהכרנו עשית את כל זה. אני
משחקת בשלג כמו ילדה קטנה, אני מחזיקה את השלג ונותנת לו
להתפוגג לי בתוך הידיים. תמיד רציתי שיבנו לי אישלג. תודה.

9."אין לי דרך לישון בלעדייך"
אני צריך אותך. כדי לסדר לי את מעגלי השינה. היא נטולת קפאין.
היא אולטרה סגולה. אני צריך אותך כדי שתכירי בהרגליי הבריאים.
את אחת מהעננים. אנחנו מתאימים. מתאימים. אני צריך אותך.

10."קח לך אישה ובנה לה בית"
פעם היית שורפת חזיות. והיום, היום את מכינה לי ארוחה כל ערב
והולכת לישון בפינה שלך של המיטה. את משננת כמו נזיר בודהיסטי
שאני לוקח אותך כמובן מאליו. אני מחזיר שזה לא נכון, ובלב
מתגעגע לחיוכים של הסרטים המצויירים, להמון חיבוקים ונשיקות
כשהייתי חוזר ולפני שהייתי הולך. אני מתגעגע למתנות הקטנות
שהיית משאירה לי ולהודעות שהייתה משאירה לי כשידעת שאני צריך
אותך. היום, את רק מסתכלת עליי ונאנחת לעצמך, בטון של עקרת
בית. בטון של אמא שלי. אני קם ומצחצח שיניים, מציף לי את הפה
בפלואוריד ומתכנן את הארוחת בוקר הרומנטית שאכין לך. אני מכוון
שעון לשש וחצי, ומתוך שינה מכבה אותו. כשאני קם, החביתה והסלט
כבר מחכים לי על השולחן וקפה פושר עם טעם של ניקוטין. אני הולך
לעבודה ולא מתקשר.

11. "I feel my luck gonna change"
אני מכיר אותך כבר חודשיים. חודשיים ושלושה ימים וארבע שעות
ועשרים דקות בדיוק. העיקצוצים רק מתחזקים. הפרפרים כבר לא
בועטים - הם מלטפים את הרקמות של הבטן. כל היום אני רק מחכה
ללילה להירדם בין הזרועות שלך. והדרך בה את מלטפת לי את העורף
ממכרת רק יותר ויותר. ואני יודע שההתחלות הן הכי טובות, רק
כשהן מובילות אלייך.








loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"מדליק מי
שמקליק"? אה...
מה הכוונה?


-
האנטי-ליגינטית
מכה שנית


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/6/03 17:11
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גיא רוה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה