רסיסים של זיכרון
כמו תמונות קצרות
אתה ואני
אתה, בעיקר
רסיסים של מבט
כמו מסך קרח קפוא
שנותץ,
מגלה אותך לרגע
רסיסים של כאב
כמו שברי זכוכית שקופה
מפלחים את העור
נבלעים בבשר
רסיסים של אהבה
כמו טיפות טל מנצנצות
נוגעות לא נוגעות
נמוגות באוויר
רסיסים
כמו לבי השבור. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.