[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








פעם אהבתי את עצמי, כמו שאני, ככה. לא יודעת למה, אולי כי
הייתי קטנה, ואולי כי הייתי טיפשה. היום אני לא אוהבת את עצמי,
בכלל. לא יודעת למה, אולי כי אני כבר גדולה, ואולי כי אני
עדיין טיפשה.
רם,
יש לי כל כך הרבה דברים להגיד לך, כל כך הרבה. אני לא אומרת.
לא יודעת למה, אולי כי אני מפחדת שלא תבין, שלא תראה את מה
שאני רואה, כי בסך הכל יש לי תפיסת עולם די אחרת משל אחרים,
הרבה אחרת.
לא.
אני לא מפחדת שלא תבין, אני מפחדת שכן תבין, ותצחק, פשוט תצחק
ככה פתאום. ואז אני אתנפץ לאלפי יונים שחורות כמו בסרטים
הגרועים שהייתי רואה, וחושבת עלייך.
זה די טיפשי, הרבה טיפשי לכתוב לך עכשיו. כי הרי אין סיכוי,
באשמתך! כן באשמתך!
לא.
דווקא באשמתי. אני פחדנית מידי, יותר מידי. ואני פוחדת בעיקר
מעצמי וממה שאני מרגישה. במיוחד ממה שאני מרגישה אלייך.
תסביר לי, בבקשה תסביר לי.
אתה ההגיוני מבין שנינו, כמה שזה עצוב, אבל אתה ההגיוני מבין
שניניו. תסביר לי איך אפשר להתאהב ככה, להרגיש ככה כלפי מישהו
שאף פעם לא הכרתי באמת, אבל באמת באמת, כמו שכולם מספרים לי
שמכירים. איך אפשר לאהוב ככה מישהו שאפילו לא עוצר להגיד לך
שלום, שאפילו לא מודע לזה שאני קיימת?
איך אפשר לאהוב מישהו מפעם פעמים שדיברתי איתו, מחיוך אחד או
שניים, מחווה של נימוס כמובן, שקיבלתי ממנו? איך? איך
לעזאזל???
אני משתגעת .
כל מה שאני יכולה לעשות זה לכתוב שוב, ושוב, ושוב את הסצינה
שלנו בראש, או יותר נכון את הסצינה שלי בראש. הסצינה שלי מספרת
לך את כל מה שאני מרגישה, הסצינה שבה אתה אומר שגם אתה מרגיש,
החלום.
חלומות.
זה כל מה שנשאר לי, אני מוותרת עלייך, כמה דרמתי בהתחשב בעובדה
שאף פעם לא היית שלי.   אני חושבת שבהתחשב בעובדה שאף פעם לא
היינו ביחד פגעת בי מספיק.
מספיק בהחלט.
כל מה שאי פעם רציתי זאת הזדמנות.
הייתי תמימה מספיק לחשוב שהזדמניות זה החלק הקל, תמימה מידי.
לא תיהיה לנו הזדמנות - אף פעם.
כי אתה לא רוצה, בעצם אני לא יודעת מה אתה רוצה. אבל אני מניחה
שאתה לא רוצה, אני לא הייתי נותנת לעצמי הזדמנות.
אבל אני רק רוצה חיוך, אמיתי, לא חיוך של נימוס. אני רוצה חיוך
עם האור שלך בעינים, האור הזה שמאיר לי את השעות החשוכות
ביותר.


אני אוהבת אותך.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אש, אש, מדורה
שוב דרכתי על
חרא


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/6/03 22:01
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יופיטר בנסיגה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה