אתמול פגשתי את השמאל הסהרורי, הוא לא נראה יוצא דופן, סתם כזה
כמו שמאל רגיל, אבל מה.. סהרורי
"תגיד מה יש לך אתה?" שאלתי אותו
"הימין-הקיצוני פינצ`ר לי את הרכב" ענה השמאל הסהרורי
"למה אתה מתעסק איתו?" שאלתי "למה אתה לא מסתובב עם המרכז
המתון"
"הוא כבר לא מסתובב איתי" ענה השמאל "עכשיו הוא חבר של
נוטה-ימינה המאנייק"
"הכול בגלל ערבי-מסריח" אמרתי
"אה אה דבר יפה על ערבי-מסריח" התעצבן השמאל הסהרורי וניסה לתת
לי מכה
"התחלת להתנהג כמו קומץ-אלים?" לא מתאים לך" אמרתי
"צודק" ענה השמאל הסהרורי בהתנצלות "אתה רוצה לבוא איתי
להלוויה של ערבי-טוב"
"לא מתאים לי" עניתי "אני צריך לשמור על סטטוס-קוו"
"חאלס הוא כבר גדול" אמר השמאל "אתה לא יכול להשאיר אותו בבית
לבד כמה שעות?"
"נראה לך?" אתה יודע מה שוויון-זכויות רוצה לעשות לו... אני לא
יכול לעזוב אותו דקה!,אבל נראה לי שהשתתפות-בצער תשמח ללכת
אתך"
"אתה נורמאלי?" עדיף לי כבר לקחת את זונה-פוליטית"
"אתה יודע שהיא יוצאת עם לא עשה צבא" גיליתי לו
"זונה!" אמר
"דבר יפה מתחת לחלון שלי!!" צעקה מישהי מהחלון
"כפיה-דתית זו את?" שאל השמאל הסהרורי
"לא זאת תוכנית-מגירה.. ברור שזאת אני, אידיוט!"
"רוצה לבוא איתי להלוויה?" שאל
"לא!"
"למה" שאל שוב
"אין לי כוח לעשבים-שוטים"
"לא נראה לי שהם יהיו" אמרתי אני
"אתה סתום ת`פה!" צעקה עלי
"שונאת אותך זאתי.. " הצטרף אלינו מחרחר-מלחמה "אתה מפחד לענות
לה אה.."
"תענה לה אתה" אמרתי "ראית מה היא עשתה למשלם-מסים
ולעושה-מילואים"
"מי סיפרה לך, שמחה-לאיד?" שאל
"כן." היא אמרה לי שמקור-בכיר סיפר לה, אבל נראה לי שזה
ברווז-עיתונאי"
"ברווזים לא יודעים לדבר! י`אהבל" צעקה עלי שוב כפיה-דתית
מהחלון
"גם קופים לא" עניתי לה בהתחכמות
"מה הקשר?" שאל השמאל הסהרורי
"קופים..כופים.. לא חשוב" אמרתי "מי בא איתי לארוחה עסקית"
"אני לא רעב" אמר אוכל-חינם "וחוץ מזה היא במשרד עד עשר" הוסיף
משבית-שמחות
"מה יש לה מה היא נהייתה מכורה-לעבודה ז"ל? " שאל מישהו-אחר
"מה ז"ל?" נבהלתי "מכורה-לעבודה מתה?"
"מוות-טבעי לקח אותה והם התנגשו בתאונת-דרכים"
"ומה קרה לה?" שאלתי
"אה היא בסדר הם התנגשו בה מאחורה"
"שתהיה-בריאה" אמרתי
"איפה?" שאל השמאל
"ליד הקופ"ח" אמרתי לו "לך תשאל אולי היא תרצה לבוא אתך"
"בחיים-לא" אמר משבית-שמחות "איפה-נעלמת, מה קורא אתכם אני
מחכה לכם, מלא-זמן, זה בטח אשמתך עיכבה-אותך לא באה?"
"זה טעות-אנוש הכל בגללו" התנצל בחיים-לא
"איזה שקרן" מלמלה פליטת-פה "אשכנזי-מאנייק יספר לכם בדיוק מה
קרה"
"בחיים-לא היה חייב ללכת ולהתחנף קצת לצמרת-השלטונית כרגיל"
אמר אשכנזי-מאנייק
"איזה-אפס" אמר משבית שמחות "אתה הסכמת לו?"
"אין-ברירה אמרה שחייבים ללכת" אמר איזה-אפס "ואתם יודעים איך
אני שונא להתווכח"
"תגידו אתם יודעים מה קורה עם מדינה-פלסטינית"
"לא-רלוונטי כרגע אמר לי שנראה לו שהיא לא תגיע " אמרה
זכות-השתיקה
"הופה תראו מי פתחה ת`פה" צעקה האמת-המכוערת השותפה לדירה של
כפיה-דתית "שמעתי מה את ואחותך זכות-השיבה עשיתן לחוסן-הלאומי
ולאחדות-בעם, כלבה"
"תעני לה" אמר מחרחר-מלחמה לזכות-השתיקה "כאילו שהאחות
הנודיסטית שלה יותר טובה"
"מה הבעיה איתי?" הופיעה לפתע האמת-הערומה
"תשאלי את זכות-השתיקה" התחמק מחרחר מלחמה "היא זאת שלכלכה
עליך"
"סליחה שדיברתי" התעצבנה זכות השתיקה והלכה
"לא מסוגלת להתמודד אז את בורחת אה?" צעקה אחריה נסיגה
חד-צדדית "איזה אפס"
"מה?" ענה לה איזה-אפס
"יאללה בוא-נזוז ואתה תבואו איתי, ואתם תיסעו עם מישהו-אחר"
עלינו לאוטו של מישהו-אחר והתחלנו לנסוע
"מה אתה שם חגורה מה אתה חננה?" שאלה אותי מדינה-מתוקנת
"ותגנוב ת`רמזור האדום הזה כבר" הוסיפה למישהו-אחר
"קבצן-מסריח תמצא עבודה!" צעק לעג-לרש לאיזה-עני שעמד בצומת
וזרק עליו גרעין של אפרשזיף אבל פגע בסתם-מישהו שעמד על ידו
"למה אתה זורק זבל בחוץ?" אמר לו יפה-נפש
"אומרים משליך ולא זורק" תיקנה אותו מטבע-לשון
"מי אומר ימעפנה? גם ככה כולם פה שונאים אתך ואת עוד מתחכמת לא
ככה אה? תגידו לה נו.. נו תגידו לה כבר.. נו.. שמישהו יגיד לה
כבר נו.. נו.. נו.. תגידו לה נו.." נדנד לחץ-חברתי לכולנו
"תעינו בדרך" אמר לא-החלטי והשתיק את לחץ-חברתי "הנה עובר-אורח
בואו נשאל אותו"
"אין לי-מושג." צעק עובר-אורח "בוא תסביר להם איך מגיעים"
אחרי שהוא הסביר לנו המשכנו כולם במסחרית חוץ מיוצא-דופן
שהחליט להמשיך ברגל.
"אז מה.. החיים-הטובים. אתם נוסעים הרבה?" שאלתי
"איזה.." ענו החיים-הטובים "המצב-הביטחוני לא נותן לנו לצאת
מהבית"
"אל תתחילו עם זה" התעצבן המצב הביטחוני "אתם יודעים מי אשמה
בזה.."
"אתה רוצה לריב עוד פעם ליד כולם" צעקה פצצה-מתקתקת על
המצב-הביטחוני,"שאני לא אספר לציבור-הרחב מה אתה באמת חושב
עליו"
"מה אתה חושב עלי באמת" התעורר הציבור-הרחב
"הוא מת עליך" נחלץ לעזרתו שקר-לבן
"די תגיד לו את האמת" התערבה ייסורי מצפון
"הגיע-הזמן להגיד את האמת?" שאל המצב הביטחוני
"כן!" ענה לו הגיע-הזמן
"יאללה שפוך ת`לכלוך" צעקו שלום-בית ומחרחר-מלחמה
"טוב.. אלו דברים-קשים" התחיל המצב הביטחוני לספר,"הם אמרו לי
שהציבור-מטומטם והציבור-ישלם הם הומואים, ואני חשבתי שגם אתה
כזה"
"דברים קשים אמרו לך את זה?"
"כן" ענה המצב הביטחוני
"אם יש אנשים שאני שונא, זה אותם ואת מכחיש-שואה!" אמר הציבור
הרחב " אה וגם על וויתורים כואבים אני לא מת, ו.."
"אז אתה הומו או לא?" עצרה אותו זהות-מינית לפני שהוא יתחיל את
הרשימה של כל מי שהוא לא אוהב
"אני חוזר לישון!" אמר הציבור הרחב בהתרסה
"תאונת-דרכים" צעקה תשומת-לב מהחלון של הרכב "חשבתי שאת בבית
חולים"
"לא. אני בסדר, תודה" ענתה לה תאונת-דרכים מהרכב שלה תוך שהיא
שותה בירה מבקבוק ומנפנפת לנו לשלום עם יד אחת כי בשניה היה לה
סנדוויץ פסטרמה, לידה ישב מתגרה-במזל ואכל גם אבל הוא אכל דג
עם קוצים ושתה תה-חם גם היה שם זוג-מוזר.
פתאום הרכב התחיל לעשות רעשים ויצא עשן לבן מהמנוע, ירדנו
לראות מה קרה
"זוזו תנו להעיף מבט" אמר דוחף-ת`אף
"חכה בסבלנות" אמר לו קופץ-בראש
"כוססאמק שניכם, יאללה שמישהו יתקן את זה כבר " נלחצה
שלוות-נפש
"תן לי רגע" אמר פל-קל והדביק מסטיק על הצינור שהוציא עשן
"שיחקת-אותה" אמרה מדינה-מתוקנת בשמחה "יאללה בוא לרכב"
"שניה, יש לי פיפי" אמר שיחקת-אותה
"לא אני קראתי לך" אמרה יש לי פיפי "זאת מדינה מתוקנת"
"מי הפליץ ימגעילים" שאל חף-מפשע כשעלינו לרכב, אף אחד לא
הודה, ואז דם על הידיים סיפר לנו שהוא נוסע בקיץ עם
פושעי-אוסלו לדין
"מה זאת אומרת לדין?" שאלתי בפליאה
"הוא מצונן" אמרה מטבע-לשון "הוא נוסע לסין"
"סתמי כבר נו.. מה את מתערבת למה אתם לא אומרים לה ששונאים
אותה נו כבר נו..נו יאללה תגידו לה תהיו-גברים" התחיל שוב
לחץ-חברתי
"חלאס, עזוב אותנו" אמרו תהיו גברים " חוץ מזה מי אתה בכלל?"
שאלו אותי
"אני מתי" עניתי
"מה מתי?" שאלו כולם בפליאה "מתי-נגיע/ מתי-מעת/מתי-מה?"
"לא." עניתי "סתם מתי.. מתי-כהן"
"מוזר" אמר לא-מקובל "מוזר-מאוד"
"מה?" ענה מוזר-מאוד
"כלום" ענה לא-מקובל, "לא דיברתי אתך"
"זה לא-מקובל" התעצבן מוזר-מאוד
"כן" ענה לא-מקובל
"לא זה לא מקובל!" התעקש מוזר מאוד
"תגידו שלום-אמת יגיע?" שאלתי כדי להפסיק את הוויכוח המטופש.
"לא!" ענו לי כולם כקול-אחד.