עמוק בתוכי
חי קבור זרע
כמיהת קולו נבלעת -
לצאת, לפרוץ
לצאת...
נאבק לחיים
לבקע קליפותיי קשות
משווע לאלוה בעוז:
לציץ גבעול
לצאת, לצאת לצאת...
יום כליל נלחם שם
מכה שורשים בסלעיי
ממשיך ופורץ
מבעד טרשי פני-אדמתי
בגבעול הרך
...מה נכסף לצאת, לצאת, לצאת !
ובחסד אל יגיע זמנו
יצוץ הגבעול יבצבץ
אל תכול רקיע טהור
מרחבים ואור
וכולי
שיר
דרור
18-20 באפריל 2003
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.