New Stage - Go To Main Page

ק. מוריס
/
הצילו! - סידרה קומית

לפני הפתיחה:
שרון ואייל יושבים בבית של שרון על הספה, אייל מחזיק גיטרה
ביד.
אייל: כתבתי שיר חדש רוצה לשמוע
שרון: כן, בטח, למה לא!
אייל: התחתונים שלי לוחצים את התחת
      לכן החלפתי  לבוקסר מייד
      אני יושב עכשיו בנחת
      עכשיו התחת שלי כבר לא מבודד                          
                                              פיזמון: קנו
רק בוקסר בוקסר בוקסר נותן לכם מרחב
         קנו רק בוקסר בוקסר...
את השיר של אייל קוטע צלצול באינטרקום, שרון קם לענות שעל
פרצופו מבט של אני לא מאמין שאפשר להיות כזה דביל כלפי אייל,
שרון פותח את הדלת
אייל: מתי צריך להגיע אל הבנות?
שרון: בארבע, אתה יודע מה השעה עכשיו?
אייל: לא שכחתי את השעון בבית
גיל נכנס לחדר עם אושר גלוי בפניו
שרון: מה קורה?
גיל: הכול בסדר, תראו את השעון שאבא שלי קנה לי
אייל: למה הוא קנה לך שעון?
גיל: זאת מעין מתנה נחומים שאומרת "מצטער שאמא שלך השתגעה בגלל
שראתה אותי שוכב עם גבר אחר".
שרון: אההה
גיל: זה שעון פשוט ענק, הוא מחליף ערוצים, קולט מספרי טלפון,
מודד לחץ דם ומשמיע שירים.
שרון : גיל, תגיד מה השעה?
גיל: (מתבונן בשעון ומצחקק במעין בושה) אין לי מושג.

שיר הפתיחה--------------------------HELP!...

תמונה ראשונה:
שלושת הבנות (סיגל,סול ושרון) יושבות בבית של סול כאשר
האינטרקום מצלצל, סול קמה ופתחת את הדלת, הולכת למטבח כדי
להביא אוכל.
סיגל: רועי רוצה לדבר איתי דחוף
שרון כ: על מה הוא רוצה לדבר איתך
שלושת הבנים נכנסים בגאווה ובקול גברי ומחוספס אומרים: הגברים
פה!!!!!!!!!!!
הבנות בחיוך מריר מקבלות אותם: היייי
סיגל ושרון כ. ממשיכות את השיחה
סיגל: אני חושבת שהוא רוצה לגמור איתי
שרון ו: מי רוצה לגמור איתך?
שרון כ: מי שהיא יוצאת איתו, רועי.
גיל: רועי, אני מכיר אותו, זה הוא שמסתובב עם קובי כול הזמן
שרון ו: כן, הם כול הזמן רצו שאני יבוא אליהם הביתה
סיגל: בשביל מה?
שרון ו: רצו להשמיע לי שיר של הלהקה y.n.b.a
אייל: אתה מתכוון ל y.m.c.a
שרון ו: מה פתאם  y. m.c.a זאת להקה של הומואים(כולם מהנהנים
עם הראש ואומרים אהההמ) אווו, אוווווווווו, מה?
גיל: מעניין כמה נקבל עם נתרום את המוח שלו למדע.
סול נכנסת לסלון עם אוכל
הגברים ביחד צעוקים:אוכל!!!!!!!!!
סיגל(אל עבר סול): ידעת שרועי(עוצרת שניה).
שרון ו. לעוס את הציפס בקול רם ולא שם לב שהוא מפריע לשיחה של
סול וסיגל עד ששתיהן מביאות בו מבט.
סול: שרועי מה?
סיגל(בבושה): אהמממ, נו אוהב גזרים יותר מעגבניות.
סיגל: ידעת משהו?
סול: כן
סיגל: כן??????????????(מופתעת)
סול: חשבתי שהבנת לבד שהוא התחיל להשאיל ממך בגדים.
שרון ו: כן, ומה עם הפעם שהוא ביטל את הפגישה בשביל חבר שלו.
סיגל: הם שיחקו פוקר, גברים עושים את זה.
גיל: הם שיחקו פוקר ערום
סיגל (מופתעת): מאיפה אתה יודע?
אייל: אבא שלו שיחק איתם!
מעבר
תמונה שניה:
כול החברים יושבים בסלון על הספה
שרון כ: איך זה שיש לך אבא הומו
גיל: זה אותו דבר כמו אבא רגיל, רק שאנחנו רואים כדור-רגל
במקום להגיד יו איזה גול הוא אומר יו איזה תחת      
שרון כ: אאווווווווווו
גיל: OK, אמא טבע קוראת לי!
שרון ו: אני לא שמעתי כלום
גיל (אל עבר שרון ו): אתה יודע, אתה מוכיח שגם אלוהים עושה
טעיות  
שרון ו: אני אומר לכם מאז שאמא שלו באברבנל הוא שומע קולות כמו
הילד הזה מהסרט החוש השישי
שרון כ: הוא התכוון שהוא הולך לשרותים, אידיוט!
שרון ו: אהה, (לעבר גיל) אז למה לא אמרת!
גיל בדרכו לשירותים
אייל: כתבתי עוד שיר תשמעו
      אמא של גיל נמצאת באברבנל
      ואבא שלו פשוט קוקסינל
      אבא שלו מביא כול יום הביתה חברים
      ואחרי כמה שניות כולם מתפשטים
      איזה מסכן, איזה מסכן, איזה מסכן גיל
      אבא שלו בכלל לא רגיל
כולם מוחאים כפיים
גיל (צועק מהשירותים): אני שומע אתכם
סול (אל אייל): (לוחשת) זה אחד השירים היפים שלך
אייל: תודה, תודה רבה.
גיל: אני עדיין שומע אתכם
אייל: מה אתן רוצות לעשות היום
גיל (קוטע את אייל מהשירותים): אני לא מאמין, שייט!
אייל: אני שם עשרים שהוא השתין במכנסים
שרון ו: אני בפנים, שים אותי על החטיא את האסלה
סיגל: איזה רעים אתם,(לוחשת לאייל באוזן) שים אותי על האסלה
כולם מסתכלים עליה
סיגל: התכוונת להימור
גיל: סול, יש לך מטלית איפה שהוא
סול הולכת אל עבר השרותים: זאת הפעם האחרונה שאתה משתמש
בשירותים שלי
אייל: בשביל מה אתה צריך אותו? (כאילו מתחנן שיגיד שהשתין
במכנסיים)
רואים את המים שבמכנסיים.
גיל: כאילו שזה לא קרה לכם
התמונה מתמקד על הפנים של אייל.
אייל: צ'יצ'ינג!!!!!!!!!!!!!!!
מעבר
תמונה שלישית:
אייל וגיל יושבים על השפה שפוכים לגמרי עם פחיות שתייה ושקיות
ג'אנק-פוד מרוקנות ושומעים טלוויזיה שמשדרת ספורט (כדורגל או
כדורסל) הם שניהם.
סיגל וסול נכנסות לסלון מחדר אחר ומנפנפות עם הידיים, הן הרגע
עשו מניקור רואות את הבנים
סיגל: נהדר, זללו לי את כל האוכל ונרדמו על הספה
סול: גברים!
סיגל: טוב כדי שנעיר אותם
סיגל: גיל!!! (מנערת את גיל)
גיל (בתוך החלום): לא אבא, אל תנשק את המורה (גבר) לאזרחות,
לאאאאאאאאא
סיגל: (מנערת אותו) גיל!!!!
גיל: האאאא (מתעורר ונבהל) רואה את סיגל שמסתכלת עליו במבט
מפוחד
גיל: שמעת שדיברתי מתוך שינה?
סיגל: על אבא שלך והמורה לאזרחות
גיל (במבט רציני כזה): כן
סיגל עונה מהר (במבט מתחכם): לא....
סול (שעומדת ליד אייל): אייל תקום, (צורחת) אייל!!!!
אייל: האאא (מתעורר ומהבהלה תופס את גיל שמהצרחה תופס את אייל
גם הם מסתכלים אחד על השני ומרפים מהר מסדרים את החולצות)
אייל : למה הערתם אותנו?
סול: (בזילזול): חשבנו שלא נוח לכם על הספה אז רצינו שתעברו
לחדר שלי על מיטה הרכה...
אייל: אהה זה רעיון טוב (הוא וגיל מתחילים לקום)
סול: לא יכול להיות שאתם רצינים...
סיגל: עזבי... תגידו אין לכם בית לחזור אליו?
אייל: בית??? אחותי עובדת בבית אני לא יכול להפריע לה
סול: איזה עבודה יכולה להפריע לאחותך אם רק תשכב במיטה
סיגל וסול (מבינות שאחות של אייל זונה ואומרות ביחד):
אוווווווו
סיגל: ומה התרוץ שלך?
גיל: אני מפחד לחזור ולראות את אבא שלי לבוש בשמלה ומתחבק עם
גבר
סיגל: אווו הייתי חייבת לשאול. אז איפה שרון?
גיל: איזה שרון?
סיגל: השרון בלי כלום בין הרגלים
אייל: הוא הלך לשחק כדורסל
סול: התכוונו לבת
גיל: היא אמרה שהיא הולכת לידידה ותאספו אותה בשעה חמש
סיגל: עכשיו שבע!
גיל: אז כדי שתמהרו
סול: שרון עוד פעם משחק כדורסל  
אייל: כן, כל החיים שלו מתאמן בכדורסל אפילו בחופש
גיל: זהו, אני בכלל לא מבין מה יוצא לו מזה, חוץ מהשרירים,
ההערצה של כל התלמידים והמורים, והבנות שנמרחות עליו כמו חולצה
רטובה ביום לח.(מסתכל במבט עצוב) מה אני אומר? אייל אנחנו
הולכים להיבחן לנבחרת השנה
סיגל (מצחקקת): אתם יודעים יש סיבה לזה שהוא בנבחרת של התיכון
ואתם לא
גיל: כן, אנחנו לא ניסינו להתקבל
סיגל: לא זה לא הסיבה שהייתה לי בראש
גיל: הוא שכב עם המאמן?
סיגל: לאאאא, מה הוא חבר של אבא שלך?
אייל: אז מה?
סיגל: אתם לא יודעים לשחק כדורסל...
אייל: על מה את מדברת, כמה קשה זה יכול להיות ראיתי את זה המון
בטלויזיה
גיל: להכניס את הכדור לסל, את הכדור לסל, כדורסל... (מחייך)
סול:  אייל, אני חושבת שאתה דווקא תצליח להתקבל לנבחרת
אייל: באמת?
סול (מהנהנת לשלילה וצוחקת): לאאאאאאאא...
אייל: אנחנו נוכיח לכן שאנחנו יודעים לשחק
גיל: כן!!!
אייל: ואתן יודעת איך?
גיל: כן אתן יודעות איך?
סול: איך?
אייל(בחיוך): אנחנו ננצח את שרון במשחק!
גיל: כן!!! לא!!!!!!!!!!!!!!!
אייל (מהנהן לגיל בחיוך) כן אנחנו יכולים לעשות את זה!!!
גיל: היי היי, אני עשיתי את זה בגיל 15
אייל: לא את זה!!!! אנחנו יכולים לנצח את אייל
גיל (בהתלהבות פתאומית): כן אנחנו נקרע אותו, אנחנו נוריד אותו
על ארבע, אנחנו ניכנס בו חזק!!!
סיגל: הי הי  מה זה גיל? אתה מסתובב יותר מדי עם אבא שלך
גיל ואלי נרגעים
אייל: טוב אנחנו צריכים להתאמן תעזרו לנו?
סיגל (במבט מיאוש): כן אבל לא היום עשינו מניקור, מחר... רק
תלכו כבר...
גיל: למה? אנחנו דווקא נהנים פה!!!!!!!!
סיגל (קוטעת אותו): אוקי עד לכאן, שניכם החוצה, עכשיו
הן מוציאות את הבנים החוצה
סול: את חושבת שיש להם סיכוי?
סיגל: את צוחקת? יש להם סיכוי לנצח כמו שישראל תגיע
למונדיאל!!!!!!!!!!!!!!
שניהן מצחקקות...
-סוף סצינה-
מוזיקת מעבר
   המשך יבוא...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 24/8/03 9:45
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ק. מוריס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה