היום באתי ערום לעבודה (לא מין!)

וזה בגלל העוזרת החדשה (אמרתי לכם שזה לא מין? אז תאמינו לי).

היא מקצועית כזו, עבדה 14 שנה אצל משפחה אחת, עוד שתי משפחות
המליצו עליה בהתלהבות, היא כזו יודעת מה להגיד ואיך לשכנע שהיא
תעשה לנו מהדירה ארמון מלוקק, תגרום לילדה לעשות שעורי בית,
תבשל, תכבס, תתלה ותגהץ, הכל הכל בשש שעות בשבוע.

וואלה.

ואנחנו, לא היתה לנו עוזרת ממש בעצם אף פעם. כזו שמשאירים לה
את הבית בלי הוראות מפורטות, שאמורה לנחש איפה כל דבר ואיך
אנחנו רוצים שהכל יהיה מסודר...

אתמול היה היום הראשון שלה. אני חזרתי מאוד מאוחר מהעבודה, לא
ממש התעמקתי במה שהשתנה בבית - מה כבר יכול להיות?
טרפתי אבטיח וגבינה בולגרית מול הטלביזיה, התקלחתי וצללתי
למיטה.

בבוקר, אישתי כבר יצאה לעבודה, הילדה מתעוררת, ואני פותח דלת
של ארון, לקחת בגדים...
מה זה!?  
לא שאני, אבל מה זה!?

הבגדים שלי, איפה הם? מה זה כל החולצות והמכנסיים החדשים האלה?
העוזרת בית הזו גיהצה וקיפלה אותם, את כולם כולל הגרביים
והתחתונים, למצבם המקורי!
רק התוויות חסרות, ואני בזארה או בפולגת! אני נזהר לא לנגוע
בשום דבר, שלא יתקמט אף דש מחודש, כולי בצפייה דרוכה לשמוע
"אפשר לעזור לך אדוני?" או "זה בדיוק עליך..."

אבל לא רק שאף אחת לא ניגשה אלי, גם קופה ביציאה אין. אז הלכתי
לעבודה ערום!

ו, כרגיל, מזמין לבקר, תרתי משמע, את סיפורי הארוטיים (לא
פורנוגרפיה בוטה) ב- http://stage.co.il/Authors/8691