נורית ליבמן / היום אני בובה |
מושכת בחוטים,
מג'גלגת בין חבלי זהב דקים.
ובפנות כדור האור את מקומו
לכדור יותר קטן,
אז כל הפנים אובד בתוך חלל עמוק.
ובזגוגיות עיני
אביט לשם- אל העולם
והוא לי אספקלריה.
בשחור העין האחת
נשקף לי שגעון,
ובשניה- חלון.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|