[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רד לוטוס
/
טיול לעבר

כשהלכתי היום לבד על שפת הים, נזכרתי בכל הזמנים הטובים שהיו
לי כאן. נזכרתי בגלים המלטפים את רגליי. בחול החם שעוטף את
ידיי. נזכרתי בשמש הצורבת את גופי לאט. ונזכרתי ברוח, הרוח שרק
בשבילה הגעתי. אוויר נקי זז ממקום למקום כאילו הוא הדבר היחיד
שחופשי בעולם. אוויר שנותן תחושה של שקט, של שלווה אינסופית.
נזכרתי בחברים מתחת לשמשייה, צוחקים בלי סוף. יכולתי לראות את
זה ממש מול עיניי. מצמצתי לרגע וראיתי, החברים לא שם, החוף
שומם.
כנראה שזה בגלל שחורף עכשיו, וכל כך קר שכולם סגורים בבתים.
אבל אני, אני חייב לצאת, חייב את החופש. אז הלכתי אל שובר
הגלים, שגלים עצומים התנפצו עליו בזה אחר זה כל רגע. עמדתי
עליו נותן לרסס המים לכסות אותי כל פעם מחדש. התיישבתי על סלע
בקצה, ונזכרתי.
נזכרתי איך כשהייתי ילד, הייתי בא בדיוק לאותה נקודה כדי לדוג
עם אבא שלי. היינו עומדים בבגדי ים ברוח הקלילה, אוספים תולעים
וזורקים את החכות אל הים האינסופי. מביטים בספינות במרחק.
מדברים, צוחקים, אני לא אשכח לעולם את החיוך של אבא כשהוא הביט
בי, או סיפר בדיחה. ומדי פעם גם היינו תופסים איזה דג או
שניים. אבא תמיד רצה להביא אותם לחוף כדי לאכול אותם. אבל אני,
אני חייב את החופש, לא יכולתי לקחת אותו לדג מסכן שרק חיפש
אוכל. אז שחררנו אותם תמיד חזרה לים. והיינו מסתכלים על ריצודי
האור במים כשהדג קפץ בחזרה, מאושר.
ושוב מצמצתי, ואבא לא היה שם, לא היה שום דג מקפץ בחופשיות, רק
גלים ענקיים, שכלואים בערמת סלעים, מנסים רק להגיע אל החוף, אך
לא יכולים.
התחלתי לקפוא מקור, החלטתי ללכת הביתה. בדרך נשבו רוחות חזקות,
החלטתי ללכת דרך הפארק, העצים ישברו קצת את הרוח. וכל צעד
שעשיתי בפארק ראיתי פינה שהזכירה לי את ילדותי, עץ ששיחקנו
לידו כדורגל, נחל שבתוכו הרטבתי את רגלי עם החברה הראשונה
לידי. כל צעד נזכרתי במישהו מיוחד, במשהו מיוחד שעשיתי כאן
כילד. המשפחה, החברים, רגעים רומנטיים. וכל פעם שאני אובד
לזיכרונות אני מתעורר ומגלה שהם אינם. ולא יחזרו עוד. אני כאן
לבד, ואפילו את הדרך הביתה אני לא זוכר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
סריטה היא רשת"ב
של
סלוגן
רפואי
יכול
טוב
הרבה יותר



מהמיותרים ביותר
שבסלוגניי
ישראל!
מהמיותרים


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/6/03 12:45
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רד לוטוס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה