שנינו יושבים בחושך
זוג מוזר, זוג מוכר
יושבים וכוססים חלקים מהחיים
מביטים זה בזו באופן יוצא דופן
כאילו נחתנו זה עתה ממאדים
אתה מושיט את לשונך, זו החלקלקה
נוגע ונעלם ככה עם השעה
המילים נשארות עדיין באוויר
עדיין עם החיוכים שלי
השעון מריץ את חייו
הבטרייה שלנו גם תיגמר
בסופו של דבר
שנינו מוזרים, אולי מוכרים
והלשונות שלנו ארסיים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.