( עוסק בפחד לגלות מי את באמת. בחוסר הידיעה יש כח, מסתבר):


חשיכה, חשיכה, היי לי הכרית.
קחי את ידי והשכיבי אותי לישון,
בתוך קרירות הצל שלך,
בדממת הערפל.

חשיכה, חשיכה, הסתירי ממני את תשוקתי.
לדברים שאין אני יכולה לראות.
שמרי אותי מפני משיכתי,
לדברים שאין אני יכולה להיות.

חשיכה, חשיכה, היי לי השמיכה.
כסי אותי בלילה הנצחי.
קחי ממני את כאב הידיעה,
את הריקנות שבתוכי,
את הריקנות שבאור.

חשיכה כה ארוכה ובודדה,
זו אני שמתחבאת לי כאן.
חשתי את הקצה המחודד של הבדידות,
ידעתי את נשיכתם של הפחדים.

יום קיץ.
ואהבתי
אשה.