[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







בן הלוי
/
מסטוליי איגרת'

ליד איזשהו רחוב צדדי ראיתי אנשים רוכבים על גמלים...באמצע
טיול שלי בקבוצה... מאורגנת בניו יורק...אני קולט 2 אנשים
רוכבים על גמלים..
למה גמל...מה אין להם זברה...?
טוב שמעתי אותם מדברים על מדבריות...ועל איך היה המשחק פוטבול
אתמול... אבל אלה עניינים צדדיים בשביל אנשים כאלה...אין זה
במשמעות של אידיאל, אלא להראות שהם לא מפחדים... ישנם מפלצות
שמתעוררות ביום וכשהיום נגמר חוזרות לישון.
אני מכניס הכל התת מודע שלי, וכובש הכל עם דמי הכיס השנתיים
שקיבלתי מאימי.
אני עוד אהסס ולא אגיב למשמעויות... האחרות שמשתמעות מכך שאני
חוצה את הכביש ליד איזו חנות של כלי בית... ורואה שני אנשים
לובשים חצי חצי אחד של השני... מן דה ז' וו מהופנט קלות... אבל
לראות זאת אין זה אגדה אלא... לראות אותם זה כמו לגלוש
באינטרנט, כשאתה מת לישון.. ולא מעניין אותך לדעת בכלל את
המשמעות של מקש או גמל.
אני בוחן את כל האפשרויות.. שאנשים יבואו וישוחחו איתם אבל אין
איש ממרה את פיהם ועוצר בעדיהם מלהמשיך בדרכם.
נו טוב.. החלטתי להשמיט את עיני מהקבוצה ולרדוף אחרי השניים,
השגתי אותם ברמזור.
ושאלתי אותם אודות מעשיהם באמצע העיר המעופשת הזאת.. ביום
אוורירי זה.. והם בישרו לי כי אין הם מאמינים באמונות טפלות
אלה.. באמונות שווא בלבד.. כי רק הם אלה המתקיימות, וגם אם לאו
אז אין הם נעשים חרשים אלא להפך הם מחדדים את חושיהם.
שאלתי על שמם אבל הם סירבו לומר.
הם מעדיפים ללכת ולהשאיר את שפתם חתומה.
כן, נכון המחדדים של פעם לא כמו היום אבל אם מחברים עם זאת
עיפרון.. יש למחדד ערך, הוא בעל שימוש רב.. בעת הצורך.
מספיק התברברתי.. חזרתי לקבוצה, לאחר שקיבלתי מהם מכסה של פח
ישן
שכתוב משהו לא ברור וגם קצת מחוק "מס...יי..-..אי...ת'"
כנראה כשמשהו מתחיל להשפיע את נכויות צהל.. הפחים נשפכים
לצדדים
שולי דרכם.. ומסמנים אותה.
כלב אחד רמז לי פעם כשהייתי קטן כי אנשים שרוכבים על חמורים
שחשבים רמאים ואנשים שרוכבים על פרות מכנים אותם שלומיאלים..
ודווקא אנשים שרוכבים על גמלים הם מסטולים.
דווקא הם נראו לי כמו אנשים כאלה.
נכנסו לחדר באיזו אכסניה.. ואני נרדמתי וחלמתי על פרות מעופפות
בתוך קונכיות שנעלמות אל תוך החשיכה..
אבל מה שמוזר זה שלא הייתה שם חשכה.. להפך החלום היה מוצף
באורות ערפל..
לכששמעתי קול רם רוחש סביב דלתי נתעוררתי והרגשתי דם זורם
בעורקיי ובורידיי.. לרגע חששתי אבל רגע אחרי נרגעתי.. כי זה
טוב.. אם לא היה כך הייתי מזמן מת לי להנאתי ולהתבוננותי
באדמות חקלאיות מוצפות מים ורק מוות היה לי בראש, אבל לא זאת
הדעה שהחשכה כיסתה בחלום, אלא את הקונכיות שנעלמות.
ניגשתי למטבח הצפוף והכנתי טוסט טעים עם חמאת שום
ועם מלפפונים בגודל של פין של גמל.. למה חשבתי על גמל.. כי
ככה.. כנראה מחשבות מהיום בבוקר.. וכנראה החנות שממנה קנינו את
המלפפון ייבאה מאנגליה.
שמה בשביל לגדל כאלה מלפפונים משתמשים בהורמונים של פילים.. כי
ידוע את גודל פינו של הפיל.. מספיק לדבר על פינים...אם הייתי
בדרכי לקונכיות פינים לפעמים מזכירים גם פנינים בהקשר חד משמעי
של קונכיות נאכלות ע"י פרות.. שמתעופפות כשיש סופות חזקות.
אכלתי את הטוסט, היה ממש טעים, הייתי רוצה עוד אבל לא עכשיו.
פתחתי טלוויזיה וראיתי שמישהו הרג אחד מהאויבים של לוב למה זה
אמור לעניין, כי הייתה שם אישה שטענה כי אנשים עם צמה ארוכה
ורחבה שיוצאת להם מהאף שנקראים בעצם ייגרת'יים כמו תוכנות מחשב
יצירתיות.
הזכיר לי כי אני צריך לחבר משמעויות שונות עם מכסה הפח
שקיבלתי.
אם אני מחבר את כל שאר האפשרויות הבאות לידי ביטוי במשפטים
האחרונים שהוספתי לפרוטוקול יוצא כך שרוכבי הגמלים היו בעצם
"מסטוליי איגרת'",
כתבים של איזה מגזין אינטרנטי שמעיד על כך שאנשים לא יודעים
איך מסתירים דברים עם כתובות במוסיקה אלא רק דרך סיפורים על
המוסיקה ואיך היא נשמעת.. ואיך זה נותן לכתב להרגיש.
ירדנו ללובי של האכסניה שילמנו וחזרנו לדרכינו.
הלכנו מספר שעות ואז נפגשתי בממטרה מרוסקת בפח אשפה.. אכלתי
קרטיב בדיוק ולא יכולתי להגיב על כך.. לאחר זמן מה ראיתי שוב
את רוכבי הגמלים.. וכשנזכרתי מי הם.. הם נעלמו כלא היו..
ושניות ספורות לאחר מכן לא זכרתי את שמם.. ולמה הם נקראים
מסטוליי איגרת', יכול להיות שמקורם באיגרת'יה







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
המלאכיות של
כהן... רק הן
יודעות לסדר ככה
את הלחם במכולת
יפה יפה על
המדף.


טושטוש מדגימה
שגם לישראל יש
גיבורות...


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/6/03 3:11
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
בן הלוי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה