[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עדידי גבע
/
אנחנו

תמיד שחזרתי הביתה, זה לא אלייך
אז לא קשה לי להיות בלעדייך
הייתי חוזרת רק לדמיין את הטעם
בהתחשב בעובדה שלא היית אף פעם
הטלפון בקושי צלצל ממך
אבל תמיד נשארתי שלך
המיטה תמיד הייתה ריקה, רק איתי
וגם לא התרגשת עם לכתי

עכשיו הלכתי למקום יותר רחוק
ונשאר לך רק זיכרון מתוק
האהבה חיה עכשיו בנפרד
אנחנו חיים לחוד, אחד לאחד
אבל זה לא שחיינו ביחד עד היום
הכול היה נראה אז כמו חלום
חלום שלאט לאט נשחק
רק בגלל שחיינו ממרחק

חייבים עם החיים להמשיך
כי בסוף הכול יחשיך
ולא נוכל להתקדם בצעדים קטנים
לא נראה אדמה וגם לא את העננים
וכל חיינו לא יהיו יותר חממה
אנחנו ניפול לנו ביחד על האדמה
הלב שלי ייפול וישבר ושלך רק ייפול
ושם זה יגמר, כי כבר ניסינו הכול







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לפעמים אני עצוב
ולפעמים שמח,
לפעמים אני אונס
ואז בורח,
לפעמים אשתי
זונה עם פיסורה
בעכוז
לפעמים אני מוצא
עצמי שבור וגם
שבוז, אבל אני
מדבר בסלוגנים
מדבר
בסלוגנים...
מדבר
בסלוגנים...



אנתרופולוג
קליני
עובד על זוגיות


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/5/03 15:46
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עדידי גבע

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה