[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








תמיד שבקבק היה כועס על מישהו, הוא היה מוסיף אותו לרשימה
שלו.
איזה רשימה? רשימת ה"one day" שזה בעצם קיצור שלרשימת
ה-יום-אחד-אני-אקח-סכין-חלוד-אתקע-לו/ה-בגב-ואסובב.
הרשימה הייתה מסודרת בצורה כזאת שהבן אדם שבקבק הכי שנא באותו
הרגע נמצא המקום הראשון. האדם שהוא הכי שנא אחרי המקום הראשון
נמצא במקום השני וכך הלאה.
האנשים ברשימה היו מתחלפים כל הזמן. לא היה אדם שלא היה ברשימה
לעולם ולא היה כמעט אך בן אדם שנשאר ברשימה יותר משבוע. בקבק
אף פעם לא באמת שנא משהו חוץ מפאט. לפאט בקבק אף פעם לא יכול
לסלוח. הוא לא אהב את פאט מהרגע הראשון שראה אותה.
פאט אף פעם לא עשתה שום דבר מיוחד. היא פשוט הייתה שם, והייתה
מאוד מעצבנת.
היא הייתה מן הבנות האלה שהיו חיבות לבלוט בכל ושכל הזמן מנסות
להראות לעולם עד כמה הם מושלמות. אבל עמוק בפנים זה היה די
ברור לכולם שהיא שונאת את עצמה. היה בה משהו שתמיד מאוד עצבן
את בקבק.
הוא חשב כמה פעמים: "מה אם באמת אני אקח יום אחד סכין חלוד
אתקע לה בגב ואפילו אסובב?
כמה גרוע זה כבר יכול להיות? אז אני אכנס לכלא לכמה שנים
טובות. נו, לא נורא. יהיה לי הרבה זמן פנוי ללמוד ולעשות כל מה
שרק בא שלי, ושאני אצא מן הכלא בטח יהיו לי הרבה מאוד מעריצים.
כי לא לכל בן אדם יש אומץ לתקוע למישהו סכין בגב! ועוד חלוד!
וחוץ מזה אני בטח שיש הרבה אנשים שרצו לעשות את זה הרבה זמן
ויאהבו אותי על זה שהיה לי את האומץ."
אבל בקבק אף פעם לא באמת חשב לעשות את זה. עד שיום אחד פאט
עשתה דבר שנורא עצבן אותו (עד עכשיו שהוא מנסה להיזכר מה, הוא
לא מצליח) והוא הגיע למסקנה שהפתרון היחד הוא באמת לקחת סכין
חלוד לפתור את הבעיות, את פאט, אחת ולתמיד.
אז זה מה שהוא עשה. לילה אחת (לא יום) הוא פרץ לבית של פאט עם
סכין חלוד (נזהר מאוד לא להיחתך... הוא אף פעם לא היה טוב כל
כך בלהחזיר דברים חדים) שהכין מבעוד-מועד והתכוון לרצוח את
פאט. אבל כאשר הוא ראה אותה שוכבת לה ישנה בשלווה עם הפרצוף
החמוד שלה ומחבק את הדובי שיש לה כבר שנים, הוא פשוט לא יכל
לעשות את זה והניח את הסכין.
באותו הרגע נכנסה אימא של פאט, דילגה לחדר, לאחר ששמעה רעשים.
היא ראתה את הסכין וישר התחילה לצרוח בקולי קולות, עד שגם אבא
של פאט, ריפרף והתקשר למשטרה.
אז ככה. בקבק באמת נכנס לכלא כמו שחשב. בעוון ניסיון לרצח
מדרגה ראשונה. כל הנימוקים של עורכי הדין לא עזרו (טוב כמה
אמין כבר יכול להיות התירוץ שהסכין היה שייך לפאט ובקבק פשוט
רצה להחזיר אותה) והוא אכן נכנס לכלא לכמה שנים טובות.
כשהוא יצא מן הכלא אף אחד לא העריץ אותו כמו שחשב, גם כי אף
אחד אף פעם לא באמת שנא את פאט (אנשים יגידו כל דבר כדי שתהיה
מרוצה) גם משום שהדביל גם לא ממש הרג אותה וגם משום שכמה שנים
טובות בכלא יכולות להפוך כמעט כל בן אדם מסתם דביל למטורף,
ואנשים כאלה קשה טיפה להעריץ.

על פי סיפור אמיתי (נוו אז מה אם זה לא? זה יכול להיות אם לא
הייתי מפחדת כל כך מדם!)







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אלק סלוגן מתחכם
נוסף.
אפילו אחד עוד
לא היה לי.

מוקי מתאונן.
מתלונן. מאונן.
ומנסה להיות
מקורי. ללא
הצלחה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 31/5/03 14:29
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גרייס ווילאמס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה