"למה נשים מזייפות אורגזמות"?
"מה איכפת לנו".

שקט רגע. ואז מגיע הצחוק המתגלגל של איתי, והקול הצווחני של
רביד, ותמיד ברקע הקול של נורית. "שוביניסט".

לנורית יש חבר. קוראים לו צורי והוא מרוקאי שכל הזמן מרביץ לי.

גם לרביד יש חברה, לה קוראים שירן, במובן מסוים גם היא מרביצה
לי המון.
לאיתי אין חברה. אני חושב שהוא הומו.

(כל כמה זמן, יש לי הרגשה ממש מוזרה מתחת לעור, אני מרגיש
כאילו אני בתוך סוגריים ענקיים. אני מרגיש כאילו אני ה"דרך
אגב" של החיים.
ודווקא כשדיברתי איתה הרגשתי כאילו אין סוגריים, אני מעיז
אפילו לומר שאני הרגשתי כאילו אני הפאקינג פואנטה.
ביום הרביעי לחודש השני אני כבר לא הייתי פואנטה. ואני גם לא
הייתי סוגריים. אני גם לא הייתי הנקודה בסוף המשפט.
היא לקחה לי את היד בעדינות ואמרה מה שאמרה ואחרי רגע של בלבול
ואכזבה היא לקחה טיפקס ואני כבר לא הייתי על הדף.)


צורי ונורית ביחד כבר חודש וחצי ונדמה שלי שזה גם יימשך להרבה
מאד זמן. מצחיק לראות איך הם מתכתבים באובססביביות כל הזמן
ומתקשרים אחד לשני כדי להודיע על אהבתם הנצחית שרבע שעה שלמה
לא הצליחה לשבור.

(שלושה חודשים אני לא דיברתי איתה, התרחקתי ממנה במסדרונות
הארוכים של ביה"ס וגם ישבתי בצד כשהיא באה לדבר עם כולם. כל
פעם שראיתי אותה הבטן שלי התהפכה מרוב דברים שאני רוצה וצריך
להרגיש. הרגשה של אכזבה, קנאה ועוד הרבה הרבה קפצו בתרועות
הידד כשהיא עברה לידי, ואני ישר דפקתי להם מקל בראש ובפעם האלף
הסברתי להם שצריך לחכות, ושיום אחד הם יוכלו לקפוץ ולהשתולל
כמה שרק בא להם.)

רביד ושירן כבר ביחד שלוש שבועות וקשה לי לומר לאן זה יקח
אותם. כי שירן היא כבשה בודדת שמחפשת לה אי של שפיות בים של
טעויות. היא רצה ממוקד אהבה אחד לשני כדי למלא לעצמה רף של
אנשים שאוהבים אותה. אולי כדי לישון יותר טוב בלילות. את רביד
אני דווקא אוהב. אני אוהב אותו כשהוא לא מנסה להוכיח שהוא
מעליי. את זה כבר שנינו יודעים.

(דיברתי איתה לפני שלשה ימים. היא סיפרה לי מה היא הרגישה
בשלוש חודשים. היא סיפרה לי איך שהיא מגעגעת אלי, ושהיא מצטערת
שהיא גרמה לי להרגיש איך שהיא גרמה לי להרגיש, ואיך שהיא צריכה
ידיד טוב כמוני שיקשיב ויחכה לה בלילות אחרי שרביד ישבור לה
שוב את הלב. ואני, אני לא אי של אף אחד. אני כבר לא יחכה לה
בלילות ואני כבר לא יחיה שהיא כבר תגיע לרגע שבו היא תקלוט מה
עובר לי בראש. אני המשכתי לי הלאה, ואם רביד רוצה לחכות לה
בלילות, אז שיעשה מה שבא לו- אני את תפקידי סיימתי. ואני, רק
עכשיו אחרי שלשה חודשים יכול לומר שאני מה שנקרא- בריא.)

איתי טוען שהוא הומופב שלדעתי מחזק את מה שאני אמרתי לו תמיד.


שאין לו במה להתבייש.