במכולת נגמרו הלחמניות.
הוא יצא לרחוב מביט ימינה ושמאלה חצה את הרחוב שלא היה רחב מדי
ולא היה עמוס במכוניות ולא צעדו בו הרבה אנשים מה שהשאיר אותו
תמוה במקצת בהתחשב בשעה זו של הבוקר. במכולת השניה, שבעליו היה
עומד מאחורי הדלפק הגבוה ודיבר בצעקות בטלפון, לא נמצאו
הלחמניות וגם לאחר ששאל את האדון בנימוס עדין כחושש להפריע לו
בשיחתו אם נשארה לו לחמנייה ואולי שמר לאיזשהיא לקוחה נאמנה לא
השיג דבר.

ארבע שעות מאוחר יותר לאחר נסיעה של שעתיים וחיפושים נואשים,
הוא מצא לחמנייה רכה וחמה ששכבה בארון הלחמים של בית קפה מוזנח
ששכן בתחנת דלק נידחת בנגב קרוב למכתש הגדול. המקום היה שומם
והעובדת, נערה צעירה, שזו הייתה המשמרת השניה שלה,  נראתה
משועממת ועייפה.
הוא שילם כמה ששילם והתיישב לאכול .
הנערה הגישה לו קפה שחור בכוס פלסטיק והוא ביקש אם אפשר לקבל
בכוס הזכוכית שהייתה מונחת על המדף מאחור. הכביש  היה רחוק
במקצת מהתחנה והוא שישב ליד החלון המלוכלך הסתכל על המכוניות
המעטות שחלפו במהירות מימין ומשמאל נהנה לא לשמוע אותם. נהנה
לא לשמוע כלום.
הוא הרגיע את הנערה והבטיח לשלם על שתי הכוסות. הפלסטיק
והזכוכית.
הלחמנייה, שהייתה בעצם סוג של בייגלה, הייתה טעימה.  
הגיעה השעה שבה השמש עוברת לחצי השני של השמיים ולאות יורדת על
פני האנשים. במיוחד באזור זה במדבר. האור לבן ומסנוור. התחנה
שכנה במקום מישורי משהו, ובאופק הרחוק נמהל קו הרקיע בקו ההרים
מטושטש ולפרקים נעלם. רוח חמה נשבה חרישית ועקבית. ממול מעבר
לכביש, עמד שלט ענק ולבן כמו מסך קולנוע ישן זכר למשהו שהיה
ואיננו. הוא נזכר בפתיחה לסרט: פס קול של מערבון, יריות וצעקות
של אינדיאנים, נחלש לאט לאט על מסך דרייבאין באור יום,  סוסים
משועממים מלחכים עשב מאחורי המסך השומם וסוס לונה פארק בודד
ממול מתנדנד ברוח.
הנערה ניגשה לשולחנו. תגיד, אתה מהצפון?
מתל אביב. הוא הרים את ראשו והביט בה.
תגיד, מגדלי עזריאלי איך הם? הם באמת גדולים?
למה, לא ראית אותם?
רק בתמונות.
ובתל אביב לא היית?
לא
אף פעם?
אף פעם.
הוא ניקה את חולצתו משאריות הבייגלה. מגדלי עזריאלי ענקיים,
ענה לה , ענקיים ויפים, במיוחד בלילה.
היא הלכה לה. הוא קם ושאל אותה על השירותים.
הם בחוץ מסביב לבניין, קח את המפתח זה נעול,  הצביעה על בורג
שעליו היה תלוי חוט לבן ובסופו המפתח.
הוא יצא, מביט לכיוון המתדלק, שקם מכיסאו מפהק למראה מכונית
שחורה, שנכנסה לתחנה ונעצרה ליד אחת משתי מכונות התדלוק.
כשחזר, המכונית עדיין הייתה במקומה אך הנהג לא נראה בסביבה .
בפנים שעונים על  הבר נראו הנערה ובחור צעיר מתחבקים.
הוא התיישב במקומו.
הם התנתקו מהחיבוק והנערה יישרה את הסינר הלבן שהתקמט. הבחור
הסתכל עליו ושאל, מי זה?
לקוח. היא לחשה לו ועברה לצד השני.
הוא רכן לעברה מעל הבר, מה הוא רוצה?
בייגלה, היא עיקמה את פניה, בייגלה וקפה.