אריק אהב,
לאכול שוקולד,
זלל קוביות עד בלי די.
אכל ואכל,
וכשלא קוביות,
עוגות שוקולד ופאי.
אריק אהב,
ממתקי שוקולד,
ושוקולד בטעמים.
שוקולד נוזל,
בין האצבעות,
ושוקולד על הפנים.
כל מוצר שוקולד,
המוכר לאדם,
אריק שלנו אכל.
ולפני השינה,
קראו לו את,
"ווילי וונקה והמפעל".
יום אחד הוא אכל,
שוקולד מקולקל,
וקיבל סחרחורת קלה.
הלך לנמנם,
וכשלא התעורר,
הבין שנפטר במיטה.
מרוב שוקולד,
שאריק אכל,
לא נשאר בגופו מקום.
לבו התפוצץ,
סירופ מייפל השפריץ,
ואריק המשיך לו לחלום.
אריק ישן זה כבר כמה שנים,
על קברו הונחה מצבה:
"מת מדום לב,
משוקולד,
תהי מנוחתו מתוקה".